על אף העובדה, כי לרוב אנו בוטחים במערכת הרפואה שלנו וברופאינו ולא מהססים להגיע אל הרופא על מנת שיטפל בנו, מידי שנה מוגשות מאות אם לא אלפי תביעות לבתי המשפט, כנגד רופאים ומוסדות רפואיים בישראל.
חל כאן תהליך כלשהו של התפכחות, שכן, הגענו למצב שבו אנו מבינים לחלוטין, כי האנושות כולה מורכבת מגורמים אנושיים הדומים זה לזה ומגיבים בדרכים שונות לאירועים שבחייהם וטעויות יכולות לקרות, גם אם אתה איש עסקים וגם אם אתה מורה וגם אם אתה רופא.
אלא שבמקרה בו רופא טועה הוא למעשה מעמיד את חיי המטופל שלו בסיכון, כך שזוהי חובת כולנו לשפר את מערכת הרפואה בישראל ולדאוג שתמיד תעמוד בסטנדרטים גבוהים ביותר.
כאשר אתם בודקים נזק שנגרם לכם לאחר הליך רפואי כזה או אחר, קחו בחשבון שייתכן שרשלנות רפואית היא זו שהובילה למצב הזה.
יש להבדיל בין שגיאה לבין רשלנות רפואית
רופא שוגה – זה יכול לקרות אבל לא תמיד ניתן לקשר באופן ישיר בין הנזק שנגרם למטופל לבין אותה טעות של הרופא. שכן, אם הרופא מצליח להוכיח, כי כך היה עליו לנהוג ומדובר בהתנהגות סבירה של רופא בתפקידו אזי שלא יוכל הנפגע לדרוש להאשימו "ברשלנות רפואית".
כדי שניתן יהיה לטעון שהנזק שנגרם לנו כמטופלים הוא כתוצאה מהטיפול הרפואי, הלא מתאים שקיבלנו, עלינו להוכיח שעשינו הכל כנדרש.
כלומר אם נדרשנו לקחת תרופות ולא נטלנו אותן הרי שאנו נושאים בחלק מהרשלנות. כך גם, אם קיבלנו הפנייה לרופא מומחה ולא הגענו אליו ובעקבות כך נותר סיבוך.
בדרך כלל במקרים של רשלנות רפואית, נדרוש חוות דעת נוספת מרופאים אחרים אשר יוכלו לאשר את טענותינו. המומחים הם כלי מפתח מרכזי מאד בהצגת טיעונינו בבית המשפט, במידה ונצליח להוכיח שרופא אחר מאותו ענף פעל אחרת, ונראה כי הפעולה האחרת הזאת היתה מביאה לתוצאה שונה מהמציאות העגומה.
פיצוי כספי
במקרה של תיקי רשלנות רפואית, לא ניתן כמעט לקבוע מראש את סכום הפיצוי.
לרוב, חברות הביטוח ממהרות להציע הסכם פשרה שאולי יכול, על פניו, להיראות טוב אבל מדובר בסכום נמוך יותר ממה שהמשפט עלול לזכות בו.
לאתר לילך יחזקאל – משרד עורכי דין לחצו כאן.
