לבית המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה תביעה בסך כ-50 מיליון שקלים נגד בעלי בית"ר ירושלים, איש העסקים משה חוגג בגין מעשי מרמה לכאורה. חוגג נתבע ביחד עם אנשי עסקים נוספים שחברו יחדיו כשותפים בחברת סינגולריטים ועל פי התביעה הונו משקיעים בהיקף נרחב. התובעים הינם רועי ברוכיאל חבר ילדות של חוגג שאף שימש כעוזרו האישי ובמסגרת תפקידו נחשף לטענתו "ברמה האישית" למעשים קשים ובלתי מוסריים בעליל שבוצעו על ידי חוגג וערן עוקשי, מנהל חשבונות בקבוצת סינגולטרים. בתביעה נטען כי חוגג ושותפיו השתמשו בכספי המשקיעים לצורך "מסע בזבוזים" נהנתני שכלל מכוניות יוקרה, סוויטות וטיסות מסביב לעולם במטוסים פרטיים. טרם הוגש כתב הגנה.
טשטשו עקבות
על פי התביעה, מדובר ב"מעשי מרמה והונאה חמורים שכמותם לא נראו בישראל עד היום, בהיקף של מאות מיליוני דולרים, שביצעו הנתבעים באופן שיטתי ופסול בחברות ובמיזמים שבבעלותם".
הנתבעים, כך נטען, הקימו חברות רבות שבדיעבד התבררו כ״חברות קש", בהן לא הייתה כמעט פעילות ריאלית, רק כדי שיוכלו לגייס באמצעותן מאות מיליוני דולרים במצגי שווא שקריים. בסמוך לאחר גיוס הכספים ולעיתים אף תוך כדי "רוקנו הנתבעים את החברות והותירו אותן ללא פעילות מהותית, ואת המשקיעים, ובהם התובעים, כשידיהם על ראשם, עם נזקים כספיים אדירים".
הנתבעת סינגולריטים, הייתה שותפות "העל", באמצעותה כך לטענת התובעים הוציאו הנתבעים לפועל את מזימתם. עוד הוסיפו כי הנתבעים הקימו חברות בשמות דומים בכוונת מכוון, ובדרך זו העבירו את כספי "השלל" מאחת לשנייה, בניסיון לטשטש את עקבות פעולות המרמה והגניבה. מאחר ולמעשה כל החברות נוהלו, בזמנים הרלוונטיים, באופן ישיר ועקיף על ידי הנתבעים.
"לעשוק ולגזול"
סינגולריטים הינה שותפות רשומה בישראל, המהווה פלטפורמה לגיוס השקעות ממשקיעים פרטיים ומשקיעים פיננסיים לצורך הקמת מיזמים עסקיים שונים. בנוסף, סינגולריטים הקימה וייסדה חברות שונות באמצעותן גייסה מאות מיליוני דולרים. בשנים האחרונות, ובעיקר בין השנים 2017-2018, החלק הארי של מיזמי סינגולריטים נותב לתחום המטבעות הדיגיטליים.
הנתבעים, נטען עוד בתביעה, הבינו את היתרונות והפוטנציאל הגלומים בגיוס כספים על ידי הנפקת מטבעות דיגיטליים, ובעיקר את העדר הפיקוח והרגולציה בתחום זה. לטענת התובעים העדר רגולציה אינו שקול להפקרות ולמתן רישיון לעשוק ולגזול, כפי שסברו ונהגו הנתבעים.
במהלך התקופה האמורה, סינגולריטים, במישרין ובעקיפין, ייסדה חברות רבות והקימה מיזמים עסקיים עם רעיון שיווקי אטרקטיבי בתחום הקריפטו. בדרך זו, הצליחה סינגולריטים לגייס, בשנים האחרונות, מאות מיליוני דולרים ממשקיעים שונים.
בתביעה התובעים התמקדו ב-3 מיזמים המבוססים לכאורה, על רעיון שיווקי או טכנולוגי מבריק: Stx Technologies Limited (מיזם שגייס כ־34 מיליון דולר בחודש יולי 2017) ;Sirin Labs (מיזם שגייס כ־160 מיליון דולר בחודש דצמבר 2017) ;Leadcoin (מיזם שגייס כ־50 מיליון דולר בחודש מרץ 2018).
תהליך השיווק של שלושת המיזמים נחל הצלחה כבירה בשלב ההנפקה, ובמסגרת זו הצליחו הנתבעים לגייס מציבור המשקיעים סכומי עתק בסך של כ-250 מיליון דולר. מתוקף ההיכרות ביניהם, שידלו הנתבעים את התובעים להשקיע באופן אישי במיזמים של סינגולריטים, וכן לגייס עבורם סכומי כסף משמעותיים ממשקיעים שונים ובהם בני משפחה וחברים קרובים.
מצג שווא כדי להונות
אלא, לטענת התובעים, במרוצת הזמן ובדיעבד התבררה לתובעים אט אט תוכנית המרמה ־ Singulariteam Scheme – והתמונה האמיתית והעגומה העומדת מאחורי המיזמים. כך, התובעים נדהמו לגלות כי בפועל אין מדובר במיזמים עסקיים שנועדו למקסם את רווחיהם של המשקיעים, אלא בתוכנית זדונית מצד הנתבעים לבזוז, פשוטו כמשמעו, את כספי המשקיעים ולהעבירם לכיסיהם הפרטיים. כאשר על פי התביעה, שיטת ההונאה בכל אחד מהמיזמים הייתה דומה: למשקיעים הוצג מצג שווא לפיו קיימת פעילות במיזמים, אך בפועל לא התקיימה בהם, כמעט לחלוטין, פעילות ריאלית, אלא לכל היותר תפעול מלאכותי של קבוצות ברשת, הא ותו לא.
"לאחר שגויסו הכספים לקופת המיזמים", נכתב בתביעה, "החלו הנתבעים לבזוז את הקופה ולהבריח את כספי המשקיעים לכיסיהם הפרטיים, במגוון שיטות נלוזות ופסולות: הראשונה, נטילה במרמה של כספי ההשקעה מקופות המיזמים לכיסיהם הפרטיים, בסמוך לאחר הגיוס והנפקת המטבעות הדיגיטליים. במסגרת זו גנבו הנתבעים מטבעות סחירים שגויסו מהמשקיעים, כמו גם חלק משמעותי מהמטבעות הווירטואליים שהונפקו במסגרת המיזמים, השנייה, נטילה במרמה של כספי המיזמים באמצעות כריתת הסכמי הלוואה פיקטיביים, שנחתמו בין המיזמים לבין סינגולריטים או גופים שונים הקשורים לנתבעים".
"יובהר", נכתב עוד, "כי הסכמי ההלוואה נחתמו על ידי הנתבעים, במישרין ובעקיפין, משני צידי הדף, כאשר עד היום כספי ההלוואה לא הושבו למיזמים ואף לא ננקטה כל פעולה להשבתם. יתרה מכך, בספרי החשבונות של סינגולריטים רשומים, נכון להיום, חובות עתק בשיעור של עשרות מיליוני שקלים, לזכות המיזמים. השלישית, נטילה במרמה של כספים מתוך קופת המיזמים באמצעות העברתם לחברות או לגופים חיצוניים במסווה של השקעה. גם במקרה זה לא מדובר רק בנטילה פסולה של כספים בחוסר סמכות, אלא בגניבה של ממש. כך, גם כאשר חלק מכספי ההשקעות הוחזרו על-ידי מקבל ההשקעה, הנתבעים הבריחו אותם לכיסיהם הפרטיים במקום להשיבם לקופת המיזמים, משם יצאו מלכתחילה".
"הקלטות מפלילות"
המיזמים, לטענת התובעים, הוקמו באופן פורמלי באמצעות חברות זרות, ולעיתים תוך מינוי של דירקטורים מקומיים נעדרי כל סמכות, אך בפועל הניהול והשליטה בוצעו במישרין על ידי הנתבעים ממשרדי סינגולריטים ברחוב ז׳בוטינסקי ברמת גן. באופן שקשה להעלות על הדעת, תוך זמן קצר לאחר הנפקת המטבעות הדיגיטליים בכל אחד מהמיזמים, נטלו הנתבעים במרמה את הכספים שהושקעו במיזמים והותירו את קופות המיזמים ריקות ומיותמות. זאת, בניגוד מוחלט למצגים שהנתבעים הציגו למשקיעים, ובהם התובעים, שבתמימותם האמינו כי הכספים ישמשו לפעילות העסקית אשר לשמה יועדו.
לתביעה צורף תימלול הקלטה של היועץ המשפטי של סינגולריטים בתקופה הרלוונטית, עו״ד סטיבן קרוגר ז״ל שנחשף מתוקף תפקידו למעשי המרמה, ולטענת התובעים אישר בקולו בהודעה מוקלטת כי חוגג גנב את כספי התובעים, כמו גם את כספי יתר המשקיעים.
ומה נעשה עם הכסף של המשקיעים? בכתב התביעה נכתב כי "זמן קצר לאחר גניבת הכספים, יצאו הנתבעים במסע בזבוזים חסר תקדים שלא היה מבייש את 'הזאב מוול סטריט': רכישת מכוניות יוקרה, טיסות סביב הגלובוס במטוסים פרטיים, הזמנות סוויטות במאות אלפי שקלים והיד עוד נטויה".
