שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, אישרה הסכם פשרה בתביעה ייצוגית, על סך 6.8 מיליון שקלים, שבה נטען כי פועלים אי.בי.אי הסתירה מהמשקיעים מידע מהותי על תלותה ביועצי ההנפקות רפי ליפא וגל עמית. השופטת רונן שקיבלה את פסיקת המגשר, קבעה נורמות להליך הגישור וציינה בין השאר כי גם למגשר יש לעיתים אינטרס "אישי" שעלול לעמוד בניגוד לאינטרס של הקבוצה.
- "מספיק זה מספיק – ההסתדרות הלאומית היא הארגון היציג במכבי שירותי בריאות"
- נדחתה עתירה לביטול מכרז של להקמת הרכבת הקלה
על פי התביעה אותה הגיש אחד המשקיעים, צמד היועצים ליפא ועמית, קיימו במשך כמה שנים שיתוף פעולה עם פועלים אי.בי.אי, שעם הזמן הלך ותפס נפח משמעותי בפעילותה, עד שהיה אחראי ליותר ממחצית מהכנסותיה ורווחיה של החברה, בשנות השיא של פעילות גיוסי חוב אלה. כאשר בשנת 2017 החליטו השניים לסיים את שיתוף הפעולה ולהקים חברת חיתום מתחרה, עם היוודע דבר סיום שיתוף הפעולה עם ליפא ועמית צנחה מניית פועלים אי.בי.אי ביותר מ-50% בתוך כמה ימים, ורק בסוף השנה הקודמת, הצליחה לחזור להיסחר באותן רמות שבהן נסחרה טרם העזיבה.
נזק לבעלי מניות
הטענות של התובע היו ששיתוף הפעולה עם ליפא ועמית, שבו הייתה תלויה פועלים אי.בי.אי, העמיד את החברה בסיכון והחברה לא גילתה לציבור המשקיעים על אודות שיתוף פעולה והתלות הנטענת ועל גורמי הסיכון המוטלים על החברה בגינו ולכן מתחילת 2014 ועד אוגוסט 2017 נסחרו מניות החברה בשער גבוה מהשער שבו היו נסחרות, אלמלא החברה הייתה מספקת דיווחים בנושא כנדרש. ההחברה טענה מנגד כי לא התקיימה תלות של החברה ביועצים, ומהות הקשר שבין החברה לבין היועצים הייתה מידע ציבורי ועל כן לא ניתן לטעון שהחוסר הנטען בדיווחי החברה גרם נזק לבעלי המניות.
המגשר ציין כי המבקש היה מצליח להוכיח את טענותיו, וזאת חרף העובדה שהנושא של היות המידע "מידע מהותי", היה שנוי במחלוקת בין הצדדים. בהתייחס לנזק הלכאורי לקבוצה, בחן המגשר את הנושא מנקודת מוצא לפיה יש לבחון את הפיצוי בהתאם לירידה שחלה במחירו של נייר הערך, במועד גילוי הפרט שלגביו נטען כי היה חסר בדוחות החברה, קרי במועד פרסום הדוח המיידי של החברה, הנזק לכל מניה בהתאם לשיטה זו מחושב בהתאם לשיעור בו "נפל" מחיר המניה 6 בשוק בסמוך לאחר מועד ההטעיה בהתאם לשיטה שהוצעה על-ידי המחברים חנס וקלמנט במאמרם. יחד עם זאת, המגשר הבהיר כי יש לברר האם ניתן לייחס את כל הנפילה במחיר במועד זה למידע שהתגלה והוסתר קודם לכן לפי הטענה, או שניתן לייחס חלק ממנה גם לגורמים אחרים.
הפרת חובת הדיווח
עוד ציין המגשר את המחלוקת בין הצדדים ביחס לאורכה של התקופה בה הופרה חובת הדיווח. החובה הופרה רק בתקופה בה היה המידע אודות היועצים מידע מהותי, היינו רק בתקופה בה הייתה לחברה תלות ביועצים. המגשר הבהיר כי מבקשת האישור עולה כי התלות ביועצים הלכה וגברה במהלך הזמן. מכאן שלכאורה הסיכון של המשיבים כי בקשת האישור תתקבל, לא היה זהה לכל אורך תקופת התביעה, והוא הלך וגבר לאורכה.
אחרי הנזק שנגרם לתוצאותיה הכספיות של חברת החיתום פועלים אי.בי.אי בשנים קודמות, בעקבות סיום שיתוף הפעולה עם צמד יועצי ההנפקות ליפא ועמית, על פי הסכם הפשרה שהושג על ידי מגשר והשופטת רות רונן אישרה היא נדרשת לשלם 6.8 מיליון שקל בקשר לשיתוף פעולה זה. מי שיישא בתשלום הן חברות הביטוח שלה, ואילו החברה עצמה תשלם 110 אלף דולר בלבד ויכלול גם את חלקה בהשתתפות העצמית בגין פוליסות הביטוח.
סיוע במגשר
השופטת רונן התייחסה גם להליך הגישור בתביעה ייצוגית וציינה כי הליך הגישור עשוי בהחלט לסייע לבית-המשפט בבואו לבחון את הסכם הפשרה. זאת בעיקר כאשר המגשר ערך יחד עם הצדדים בירורים עובדתיים ובירורים הקשורים בנושאים שבמומחיות, תוך התייחסות לרקע העובדתי הנדרש ולטענות הצדדים ובבירור נושאים כאלה עשויה להיות למגשר עדיפות על פני בית-המשפט ולכאורה קיומו של מגשר שהביא את הצדדים להסכמה נושא הסכם הפשרה שאישורו מבוקש, עשוי להפיג את החשש מפני ניגוד העניינים המובנה של המבקש. זאת מאחר שהמגשר הוא צד שלישי, ששכרו אינו מושפע מסכום הפשרה, והוא אמור לסייע לצדדים להגיע להסכמה שהיא ראויה, הוגנת וסבירה עבור הקבוצה.
"יחד עם זאת", כתבה השופטת רונן, "יש להביא בחשבון מספר עניינים בהקשר זה. ראשית, גם למגשר יש אינטרס 'אישי' שעלול לעמוד בניגוד לאינטרס של הקבוצה: המגשר מעוניין, מדרך הטבע, לסייע לצדדים להגיע להסכמה, הסכמה שתחשב להצלחה שלו בהליך הגישור".
השופטת רונן והוסיפה: "אולם – בניגוד לגישור בתיקים אזרחיים "רגילים", בהם די בכך שהצדדים הגיעו להסכמה בסיוע המגשר, בהליך גישור בתביעה ייצוגית פני הדברים הם שונים, וזאת לאור בעיית הנציג שהובהרה לעיל. לאור קיומה של בעיה זו, עלולים הצדדים להגיע בקלות יחסית להסכמה בפני המגשר, אלא שיהיה מדובר בהסכמה שלא תביא בחשבון במידה הנדרשת את האינטרסים של הקבוצה ואת טובתה".
לתמרץ את הצדדים
עוד צוין בהחלטה כי קיים חשש מההשלכה של אישורים של הסדרי גישור בקלות רבה יחסית על-ידי בית-המשפט. "אישורים כאלה", נכתב, "ככל שייעשו, עלולים לתמרץ צדדים בהליכים עתידיים בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות, לפנות למגשרים שיסייעו להם להגיע לפשרות שהן נוחות לצדדים להליך אך פוגעות בחברי הקבוצה, מתוך הנחה שבית-המשפט יאשר את הסכמי הפשרה הללו מאחר שהם הושגו בסיוע מגשר".
"כך, אם 'ייצא מסר' מבית-המשפט לפיו בית-המשפט מאשר על נקלה הסדרי פשרה שהושגו בסיוע מגשר, הדבר עלול להביא לתוצאה ארוכת טווח בעייתית מבחינת הקבוצות העתידיות ומבחינת מוסד התביעה הייצוגית. תוצאה כזו תאפשר 'דרך עוקפת' לאישור בית-המשפט – על-ידי הצגת הסכם הפשרה ככזה שהומלץ על-ידי מגשר. כדי להימנע מהתוצאה הזו, צריך לכן בית-המשפט לטעמי להקפיד על בחינת הסכמי פשרה גם כאשר אלה הושגו בסיוע של מגשר, ולבדוק באופן מדוקדק ויסודי גם לגבי הסכמים כאלה כי הם ראויים, הוגנים וסבירים ומשרתים את טובתה של הקבוצה. היינו – העובדה שההסדר הושג בסיוע המגשר, איננה מספיקה כשהיא לעצמה כדי להביא את בית-המשפט לאשר את ההסדר", סיכמה השופטת רונן.
_____________________________________________________
