מהי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל?

לשם כך הוקמה ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל, היא אמונה על מתן חוות הדעת בדבר אותו חבר לשכה שחשוד בהפרת כללי המשמעת ועד לפסק דינו.

מה הוא תפקידה בפועל של ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל?

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל אמונה על העמדה לדין משמעתי של עורכי הדין, חברי הלשכה המחוזית, שנחשדים בהפרת נהלי האתיקה שנקבעו. בין אם מדובר בתלונה יזומה של הוועדה או בין אם מדובר בתלונה של אחד מחברי הלשכה, על וועדת האתיקה לבחון כל מקרה לגופו ואף, במקרים מסוימים, כגון כאשר עורך דין מורשע על ידי פסק דין בבית משפט, לדרוש הטלת עונש כנגדו.

על פי הפסיקה בחוק לשכת עורכי הדין בישראל (התשכ”א-1961), עורכי דין כפופים לדין משמעתי, ולכללים שהותקנו מכורח היותו. ככלל, כל תלונה שקמה נגד עורך דין יש להגיש לוועדת האתיקה המחוזית במחוז בו חבר אותו עורך הדין.

מי הם חברי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל וכיצד הם נבחרים?

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל מונה 25 חברים. כולם עורכי דין וחברי הלשכה המחוזית אשר מילאו מספר תפקידים קודם לכן בוועדות שונות.

מספר חברי ועדת אתיקה מחוזית, המשמשים גם חברי מוסדות אחרים בלשכה, לא יעלה על מחצית ממספר חברי הוועדה, והם ימונו לפי החלטת ועד המחוז, אשר נתקבלה ברוב של מחצית מחבריו, לפחות. והיה ונתקבל אישור הוועד המרכזי, רשאי ועד מחוז להגדיל את מספר חברי מוסדות הלשכה האחרים בוועדת האתיקה המחוזית שבאותו מחוז.

חבר בוועדת אתיקה יתמנה לתקופה של ארבע שנים וניתן לחזור ולמנותו, ובלבד שלא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות. כהונתו של חבר ועדת אתיקה מופסקת באם התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש ועדת המינויים או באם נתקיימה בו אחת הנסיבות המונעות בעדו לכהן כחבר ועדת אתיקה או באם ועדת המינויים החליטה, כי נבצר ממנו דרך קבע, למלא את תפקידו, או מצאה כי מתקיימות לגביו עובדות שבשלהן אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדת האתיקה, ומסרה לו על כך הודעה בכתב.

ועדת המינויים היא זו הקובעת מי יהיו חברי ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל, והיא לא תפעל בסתירה להחלטת ועדת האתיקה הארצית.  המועצה הארצית או הוועד המחוזי יבחרו מבין חברי ועדת האתיקה המחוזית שאינם נציגי ציבור, לפי העניין, את יושב ראש הוועדה. בחירה – שכאמור טעונה אישור ועדת המינויים.

יושב ראש הוועדה הנוכחית הוא עו"ד שמעון כץ.

אילו עבירות מצויות תחת אחריות הועדה?

תחת אחריות ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל, נמצאות עבירות משמעת:

• הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו.
• הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109 או לפי סעיף 98יג(3).
• כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.

ועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו או לעונש הצפוי לו בגין פסק דין או כתב אישום.

האם כל עבירה אשר מבוצעת על ידי עורך דין חייבת לעבור טיפול של הועדה?

לא כל עבירה היא עילה לפתיחה בהליך משמעתי נגד עורך דין. רק כאשר הוועדה סבורה, כי אותו עורך הדין הפר את כללי האתיקה והמשמעת או שהוגשה נגדו תלונה על הפרה, אזי שהדבר יעבור לבירור בוועדה לבחינת פסק דינו, טרם יוחלט על השעיה ו/או השעיה על תנאי.

אילו עונשים רשאית הועדה לקבוע?

באם מצאה הוועדה, על סמך כלל הראיות והעדויות שהובאו בפניה, כי אכן יש להעמיד את עורך הדין הנאשם לדין משמעתי, היא יכולה לנקוט בכמה דרכים כמו אזהרה במקרה פעוט או במקרים של עבירות שנעשו לראשונה.

לצד זאת, הוועדה רשאית להגיש כתב אישום נגד עורך הדין בבית הדין למשמעת, במסגרתו יכול פסק דינו להוביל לעונש השעיה ו/או השעיה על תנאי ואפילו לשלילת תואר עו"ד.

האם השעיה בעקבות קביעה של הועדה היא תמידית?

עונש השעיה ו/או השעיה על תנאי מונע תיפקוד כעורך דין אך הוא אינו קבוע והדרך למנוע מאדם לעסוק במקצוע עריכת דין היא שלילת רישיונו. כאשר פסק דינו של עוה"ד הנאשם הוא השעיה בפועל מתפקידו, אין בכך סימן ודאי לשלילת רישיונו של אותו עוה"ד. לעיתים מדובר בהשעיה קצרה שנועדה להרתיע, כדי שלא יובילו לעבירות נוספות.

מה גם ששניתן לערער על כל החלטה שניתנה בפסק דין, על ידי בית הדין לענייני משמעת.

מהו תהליך חוות דעת מקדימה על עו"ד?

עם קבלתה של התלונה יבחן פרקליט הוועדה, או המוסמך, אם הפנייה או המידע אכן מעוררים שאלה בתחום האתיקה המקצועית, שאם לא כן יורה פרקליט הוועדה על סיום הליך הבירור וסגירת התיק. הודעה מנומקת על כך תועבר למתלונן או למוסר המידע, והעתק ממנה יישלח בצירוף טופס הגשת התלונה או תוכן המידע.

והיה ומצא פרקליט הוועדה או המוסמך, כי התלונה או הידיעה על עבירת המשמעת בצירוף חומרי הבירור נעדרי ראיות מספיקות לביסוס האמור בה, או כי נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות לנקיטת הליכים משמעתיים, יופסק הליך הבירור, והתלונה או הידיעה על עבירת המשמעת – תיגנז בהוראות פרקליט הוועדה.

מתלונן או מוסר ידיעה אשר נדרש להשלמת פרטים, אימות פרטי תלונתו בתצהיר ו/או צירוף ראיות ולא עשה כן בפרק הזמן שהוקצב לכך – יופסק הליך הבירור והתיק ייסגר בהחלטת פרקליט הוועדה.

איך מגישים תלונה לועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל, ובאילו מצבים ראוי להגיש תלונה?

המתלונן ימסור את פרטי תלונתו בתצהיר כתוב וחתום ומאומת על ידו לכתובת וועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין בישראל.

עם קבלתה תובא תגובתו של עורך הדין לידיעת המתלונן ויתאפשר לו להשיב לאמור בה בתוך 30 ימים, או בתוך פרק זמן ארוך יותר כפי שיקבע פרקליט הוועדה או המוסמך, בין מיוזמתו ובין לבקשת המתלונן.  במסגרת זו יובהר למתלונן, כי אם יבחר שלא להשיב לתגובה בתוך פרק הזמן שהוקצב לכך, תהיה רשאית הוועדה להחליט בעניין על סמך המסמכים הנמצאים ברשותה.

• על מנת שהפנייה תטופל, יש להגישה באמצעות טופס הגשת תלונה.

קריאה נוספת:

• דבר יו"ר ועדת האתיקה – עו"ד שמעון כץ
• מעל ל-2,500 מתמחים ייגשו לבחינת ההסמכה של לשכת עוה"ד – מתוך "מאחורי הגלימה" בפורטל אוביטר
• תהליך בקשה להקלה בעונש מסוג התלייה (השעיה) – מאת עו"ד רוני ברוש
• השעיה נגד חברי כנסת שמתנהלים נגדם הליכים פליליים – מאת עו"ד רוני ברוש באתר פלילי.נט
• על נגישות אתרי אינטרנט ותובענות ייצוגיות – מאת עו"ד יוסף-חי אביעזיז
• המדריך המלא לחקירה במשטרה – מאת עו"ד רפאל ציק