שופטת בית משפט המחוזי בחיפה, אורית וינשטיין, דחתה תביעה אשר הגישה חברה הפועלת בתחום פיתוח אפליקציות בינלאומיות, נגד חברה שעוסקת בתחום דומה ולטענתה השתמשה בקמפיין הפרסום בשם שלה לצורך קידום פרסומה ברשת האינטרנט. השופטת גם הורתה לתובעת לשלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 30 אלף שקלים.
צו מניעה
התובעת, חברת ביגאפפס אינטראקטיב בע"מ, הגישה תביעה נגד חברת גלובלביט סופט בע"מ, במסגרתה עתרה לסעד של צו מניעה קבוע וכן פיצוי סטטוטורי בגין עוולות לפי חוק עוולות מסחריות, כמו כן עתרה התובעת לסעד כספי בגין עוולת הגזל מכוח פקודת הנזיקין וכן בגין עשיית עושר ולא במשפט. סכום התביעה הועמד על סך של 235 אלף שקלים.
לטענת התובעת, קמפיין פרסום של הנתבעת, בו נעשה שימוש בשם "BIGAPPS" לצורך קידום פרסומה ברשת האינטרנט, עולה כדי עוולת גניבת עין, התערבות בלתי הוגנת ותיאור כוזב, בניגוד לחוק עוולות מסחריות. לפיכך, טוענת התובעת כי יש מקום שבית המשפט יפסוק לה את מלוא הפיצוי הסטטוטורי הקבוע בחוק עוולות מסחריות. כמו כן, טוענת התובעת כי יש לפסוק לה פיצוי נוסף לפי פקודת הנזיקין וחוק עשיית עושר ולא במשפט, בגין פגיעה בתדמיתה ובגין טובות ההנאה שבהן זכתה הנתבעת עקב שימוש בסימנה של התובעת.
הפרסומים הוסרו
לפני הגשת התביעה, פנתה התובעת אל הנתבעת במכתב התראה, במסגרתו דרשה כי הנתבעת תחדל מפרסומים אלו. כמו כן, דרשה התובעת פיצוי של 200 אלף שקלים בגין הנזק שנגרם לה לטענתה עקב הפרתה של הנתבעת את חוק עוולות מסחריות. הנתבעת, שלחה תגובתה ובה דחתה את טענות התובעת באשר להפרת חוק עוולות מסחריות ואת דרישתה לפיצוי, אך ציינה, כי לפנים משורת הדין היא הסירה את הפרסומים.
השופטת וינשטיין, כאמור דחתה את התביעה על כל עילותיה וציינה כי התובעת לא הציגה ראיה ממשית להטעיה שנגרמה בשל מודעות הפרסומת של הנתבעת, פרט לתצהיר בו נטען כי היה לקוח אחד שטען כי נכנס לקישור של הנתבעת כי חשב שמדובר באתר של התובעת.
טענות לא מבוססות
"לא ניתן כל פירוט ביחס לאותו לקוח", כך נכתב בפסק הדין, "לא הוגש תצהיר מטעמו של אותו לקוח ואפילו שמו לא נאמר. קשה איפוא ליתן משקל לטענה בלתי מפורטת ומבוססת זו שהועלתה, מה גם שממילא לקוח אחד אינו מעיד על הכלל. יתרה מזו, גם התמקדותה של התובעת במספר ההקלקות על הקישור הממומן של הנתבעת כדי לבסס טענת הטעייה – אינו יכול להועיל, שכן לא הוכח כלל אם אותם גולשים שהקליקו על הקישור במודעת הנתבעת עשו כן כי התבלבלו, כביכול, או שמא עשו זאת כי ביקשו באמת לבחון מה יכולה הנתבעת להציע להם בשירותיה".
השופטת וינשטיין הוסיפה: "אשוב ואדגיש, כי עצם השימוש בסימן Bigapps כשלעצמו – אינו בגדר הפרת זכויותיה של התובעת, שהרי אין המדובר בסימן מסחר רשום. הפרת הזכות העולה כדי גניבת עין מתקיימת רק כאשר השימוש בסימן מקים חשש ממשי להטעיה, וכאמור – לא מצאתי כי מתקיים חשש שכזה".
______________________________________________
