מדוח הסניגוריה הציבורית בדבר תנאי המעצר והמאסר במתקני הכליאה בישראל במהלך השנים 2019-2020, עולה תמונה עגומה למדי. כך עולה מהדוח כי תנאי המעצר והמאסר בישראל ממשיכים להיום קשים. בין היתר הדוח הצביע על החזקת כלואים בתנאי הפרדה ובידוד קשים, צפיפות בלתי נסבלת, שימוש לא מידתי בכבילה של אסירים ועצורים, תנאים תברואתיים ירודים, מצב היגייני גרוע ובעיית מזיקים, תנאי אוורור בלתי נאותים ותחושת מחנק, מחסור בציוד בסיסי לאסירים, ליקויים בקשר לאיכות המזון וכמותו וליקויים במתן טיפול רפואי הולם.
השפעות משבר הקורונה
דוח הסניגוריה התייחס ל-24 מתקני כליאה המצויים באחריות שירות בתי הסוהר וב-7 מתקני מעצר המצויים בבתי המשפט. הדוח השנה תיאר גם את השפעות משבר מגפת הקורונה על תנאי הכליאה ועל זכויות הכלואים ועל פיהם כחלק מהתמודדות עם המשבר ולצורך מניעת התפשטות התחלואה במתקני הכליאה, ננקטו צעדים דרסטיים שלא נראו כמותם בעבר. צעדים אלו, חשובים ככל שיהיו, לוו בהשלכות יוצאות דופן על חייהם של הכלואים, על תנאי מחייתם והחזקתם במשמורת, וכמובן על בריאותם.
כחלק ממגבלות אלו נמנעה למשך שבועות ארוכים כניסתם של מבקרים למתקני הכליאה, ובכלל זה נמנעה בתקופה זו גם כניסתם של עורכי דין. מניעת המפגש בין האסיר או העצור לעורך דינו, שוללת את זכותו להליך הוגן. הגבלת הקשר הבלתי אמצעי בין הכלוא לסנגורו גם מערימה קשיים ניכרים על האפשרות להעניק ייצוג הולם ועל היכולת להתכונן כראוי לדיונים המשפטיים. כאמור, מגבלות אלו גם התייחסו למניעת הביקורים המשפחתיים בבתי הסוהר. מגבלה זו, המונעת מהאסיר להיפגש עם ילדיו ובני משפחתו מהווה פגיעה קשה בכבוד האדם, ויש בה כדי להעצים פי כמה את נזקי המאסר ומכאוביו.
פגיעה בזכויות הכלואים
בנוסף, מאז תחילת תקופת משבר הקורונה, בוטלה באופן גורף יציאתם של אסירים שפוטים לחופשות. מניעת היציאה לחופשות בתקופת משבר הקורונה כרוכה אם כן בפגיעה משמעותית בקשרי האסיר עם משפחתו ובתהליך שיקומו, ויש בה ליצור הכבדה יתרה של תנאי המאסר ומכאוביו. לאורך תקופת משבר הקורונה חל צמצום ניכר של פעילויות השיקום, החינוך והפנאי במתקני הכליאה ומשמעותו פגיעה קשה בסיכוייו של אסיר לנצל את תקופת מאסרו לרכישת כלים טיפוליים ומקצועיים אשר יאפשרו לו להשתקם ולהשתלב בחברה לאחר השחרור.
מביקורי הסניגוריה הציבורית במתקני הכליאה, עולה כי ב-11 מתקני כליאה בהם ביקרו נציגי הסניגוריה הציבורית נמצאו מגבלות אשר הובילו לפגיעה משמעותית בזכויות הכלואים ולהרעה ניכרת בתנאי הכליאה. ב-7 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים להיעדר הקפדה מספקת על הנחיות משרד הבריאות ועל שמירה על בריאותם של הכלואים במתקני הכליאה לנוכח החשש להתפשטות מהירה של נגיף הקורונה במתקני הכליאה, ב-9 מתקני כליאה נמצאו ליקויים הנוגעים לקיום דיונים בבתי משפט באמצעות היוועדות חזותית, בהיעדר נוכחות פיזית של הכלואים בדיון בעניינם.
מהביקורים שערכו נציגי הסניגוריה הציבורית במהלך שנת 2020 עלה כי בחלק מהאגפים שהוקצו לשהיית כלואים הנדרשים לבידוד ובאגפי "הסינון" שיועדו לקליטת כלואים לתקופת צינון טרם העברתם למתקן קבע, שוררים תנאים קשים וכי הכלואים המוחזקים בהם אינם זוכים למימוש מלוא זכויותיהם, באופן שיש בו להעצים את הקשיים הכרוכים בשהייה בבידוד.
בידוד ככלי ענישה
עוד נמצא כי בבית הסוהר נווה תרצה כלואות טרנסג'נדריות מוחזקות באגף ההפרדה כשהן מופרדות משאר הכלואות ומוחזקות בגפן לאורך מרבית שעות היום. זאת, באופן המנוגד למדיניות אליה התחייב שב"ס במסגרת עתירה לבג"ץ בנושא, ובאופן שעלול להשפיע לרעה על מצבן הנפשי.
בדוח יש התייחסות מיוחדת להשמת של קטינים בהפרדה וזאת מאחר שלהשמת קטינים בהפרדה יש השלכות קשות עוד יותר. מממצאי הביקורים שנערכו בבית סוהר אופק במהלך השנים 2020-2019, עולה כי בעקבות הפנייה והעלאת המודעות לנושא חלה אכן ירידה ניכרת במספר עונשי הבידוד שהוטלו על אסירים קטינים.
עם זאת, מהביקורים עולה כי אמצעי הבידוד ממשיך לשמש כאמצעי ענישה ביחס לאסירים קטינים, על אף ההשלכות החמורות שיש לאמצעי זה על התפתחותם כאמור. כמו כן, מהביקורים עולים ליקויים שונים בנוגע להחזקתם של קטינים בתנאי הפרדה ובידוד, בהם החזקה של קטינים בהפרדה בשל מצב נפשי קשה, החזקה בהפרדה למשך פרקי זמן ממושכים ותיעוד לוקה בחסר אשר אינו מאפשר מעקב אחר השימוש בכלים פוגעניים אלו.
