יו"ר ועד הבית בבניין בצפון הארץ, שנעלב מדברי אחת הדיירות בבניין, הגיש נגדה לבית משפט השלום בקריות, תביעת לשון הרע בסך עשרת אלפים שקלים. לטענתו בכוונתה של הדיירת היה לפגוע בו דבר שגרם לו נזק לא ממוני כתוצאה מפרסומיה הנבזיים.
על פי התביעה, הנתבעת היא דיירת לשעבר בשכירות בבניין בו משמש התובע יו"ר הועד ולטענתו היא הוגשה בעקבות דברי לשון הרע ועלבונות חמורים אשר נכתבו על ידי הנתבעת, וכל זאת על לא עוול בכפו. העלבונות נגדו נכתבו בקבוצת הואטסאפ של הבניין, בקבוצת הואטסאפ האלטרנטיבית אשר התובע לא שייך אליה, אך תוכן ההכפשות הובא לידיעתו, ובהודעות פרטיות אל התובע.
"הלוואי שתתבע אותי"
בין השאר כתבה לו הדיירת: "תקשיב דביל, אתה לא מבין שאתה לא מאיים על אף אחד. אתה יכול לאיים רק על האסלה בשירותים. אתה איש מטריד, שמטריד את בעלת הדירה שלי אגי לא חייבת לך כלום ואם אתה מנסה להיות שתלון על כל השכנים כי בבית שלך אולי אתה סמרטוט ריצפה. יאללה די נמאסת לא אני ולא בעלת הדירה שלי נשלם לך את ה-150 שקלים זה שאתה דביל אנחנו לא אשמים והלוואי שתתבע אותי אני יתן ראיות לשופט כמה אתה דביל" (הטעויות במקום נ"כ).
בהמשך, כך נטען, היא גם כינתה אותו "דביל", "סמרטוט", "גסטפו", "אפס אחד", "מתוסכל", "טיפש", "חסר שיקול דעת", "דיקטטור" וכתבה כי "כשאלוהים חילק שכל אתה לא עמדת בתור".
"כל דברי לשון הרע", כתב התובע לבית המשפט, "נכתבו על ידי הנתבעת ברוע ובזדון, מתוך כוונה ומטרה לפגוע בשמו הטוב של התובע, להשפילו ולבזותו. התנהגותה הקשה והפוגענית של הנתבעת הייתה חסרת תום לב, וכל התכתבויותיה נעשו בכדי לפגוע בתובע, וזאת למרות שהתובע הקפיד לגלות יחס אדיב כלפי הנתבעת ואף הזהיר אותה כי אופן כתיבתה הפוגעני של הנתבעת הינו מעליב וביקש ממנה לכתוב בצורה מכובדת, כפי שהוא נהג לכתוב לכל הפניות שלה, או של דיירים אחרים אשר פונים אליו מתוקף תפקידו".
