לבית המשפט המחוזי מרכז הוגשה הודעת ערעור, על קולת עונשו של הרב יוסף אליצור, שהורשע בשתי עבירות של הסתה לאלימות כלפי ערבים באשר הם. בית המשפט השלום בפתח תקווה גזר עליו 4 חודשי מאסר על תנאי וקנס בגובה 3,000 שקלים ובערעור מבקשת הפרקליטות להחמיר את עונשו לתקופת מאסר משמעותית שניתן לרצותה בעבודות שירות. "הסתה לאלימות", נכתב בהודעה, "היא עבירת פשע הפוגעת בערכים עליונים לרבות חיי אדם, ביטחון הציבור, שלום הציבור, הסדר הציבורי ומניעת אלימות".
כזכור, לפי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית שימש הנאשם רב ומורה בכיר בישיבת "עוד יוסף חי" ביצהר וכן מורה לבני נוער במועצה האזורית שומרון. כמו כן, לנאשם היה טור דעה קבוע באתר האינטרנט "הקול היהודי", בו פרסם ברבים מעת לעת מאמרי דעה שונים שכתב. בשניים ממאמרים אלה, הסית אליצור לפעולות "תג מחיר" ומעשי אלימות נגד ערבים באשר הם, כגון אלה שהתרחשו בפועל בימי ותקופת פרסום המאמרים ממש בפרט, ושמתרחשים באופן תדיר במציאות הישראלית בשנים האחרונות בכלל.
במסגרת המאמרים, שיבח אליצור פעולות "תג מחיר" המבוצעות נגד ערבים, כ"מעשים ראשוניים של הרמת ראש", "ניצנים ראשונים של אמון הדדי, ערבות הדדית ודאגה לשלום היהודים", "שימוש במצב בשטח כדי לאלץ את השלטון לעשות מעשים מסוימים", "חום יהודי" ו"אכפתיות יהודית", "חום וערבות הדדית של יהודים", מעשים שיש לתפוס באופן "חיובי", שיהיו "חלק מבניין של ציבור יהודי מתוקן". את מבצעיהן של פעולות מעין אלה שיבח בין היתר כ"יהודים חמים", בעלי "לב חם", "ניצנים של ציבור הולך וגדל שלוקח אחריות על ביטחון היהודים", "היהודים המפוכחים", "ציבור הולך וגדל שמבין שהוא מוכרח לעשות מעשים".
עוד ציין בנושא ש"הצד היהודי מוכרח להתקומם" וכי "אולי מעטים מבצעים בפועל את המעשים המדוברים – אבל רבים יותר ויותר מבינים את המעשים הללו, ומרגישים טוב" לגביהם. הנאשם כפר באשמה, ולאחר שמיעת ראיות, הרשיע אותו בית המשפט השלום בכל המיוחס לו.
במסגרת הכרעת הדין המרשיעה, קבע בית משפט השלום כי: "מרבית פעולות תג מחיר עניינן ביידוי אבנים, הצתות, ניקוב צמיגים וכיוצא בזה", ועל כן "מהווים מעשים אלו משום מעשה הפוגע בגופו של אדם או מעמידו בסכנת מוות או חבלה חמורה, ולפיכך התומך במעשים אלו תומך במעשי אלימות כהגדרתם בחוק".
בנוסף נקבע שדברי ההסתה לאלימות של הנאשם היו מפורשים וברורים, שהנאשם "כתב את דבריו כשהוא מודע היטב לבחירת מילותיו, בורר אותן, ומעביר לקוראיו את המסר המסית, ושהייתה אפשרות ממשית שדברי ההסתה יביאו הלכה למעשה למעשי אלימות כלפי ערבים. השופטת הוסיפה ש"לנאשם השפעה – הן על ציבור התלמידים והן על ציבור רחב יותר…נמצא כי עסקינן באדם בעל השפעה ומעמד- רב, בעל טור דעה באתר חדשותי, ומי שמחנך מאות תלמידים לאורך שנים. הוא כיום המנהל החינוכי בישיבות, והיה בתקופה הרלוונטית בעל מעמד ציבורי חינוכי ודתי…באופן המלמד על מידת השפעתם הפוטנציאלית של הדברים אותם הוא כותב".
לצד זאת, לא קיבל בית משפט השלום את עמדת הפרקליטות לפיה יש לגזור על הנאשם תקופת מאסר משמעותית שניתן לריצוי בעבודות שירות, וגזר עליו מאסר על תנאי וקנס בלבד.
לאור העונש הקל הגישה המדינה את הערעור. "הסתה לאלימות", נכתב בהודעה, "היא עבירת פשע הפוגעת בערכים עליונים לרבות חיי אדם, ביטחון הציבור, שלום הציבור, הסדר הציבורי, מניעת אלימות. בנוסף, הסתה לאלימות המבוצעת בין יהודים וערבים באופן מכליל, אף פוגעת במרקם החיים העדין והרגיש של שתי קבוצות אוכלוסייה אלה במציאות המורכבת הקיימת בישראל ובאיו"ש. בייחוד כך, כשזו מבוצעת בשתי הזדמנויות שונות ונפרדות".
"מכאן", נכתב עוד, "תוך ביצוע שתי עבירות הסתה לאלימות נפרדות חוזרות; בדברי תמיכה מפורשים וברורים למעשי אלימות כלפי ערבים באשר בהם, בעת/בתקופת התרחשותם התדירה בפועל של מעשים מעין אלה; על ידי אדם בעל מעמד ציבורי-דתי-חינוכי-קהילתי רם ובעל השפעה (רב ומחנך בכיר מהישוב יצהר, מחנך במועצה האזורית שומרון, בעל טור דעה באתר אינטרנט חדשותי פומבי); במאמרים מתוכננים, מסודרים ומחושבים במסגרת טור הדעה האמור (בשונה למשל ממהירות הכתיבה והפרסום ברשתות חברתיות); בהיקף תפוצה נרחב של אתר האינטרנט החדשותי הפומבי האמור ועוד. כשמבצע העבירות, לא לקח עליהם כל אחריות; לא הביע בעניינם כל חרטה; ולא פעל כדי לתקן או למתן את מסריו המסיתים".
נוכח כל זאת, מבקשת הפרקליטות מבית המשפט המחוזי להתערב בעונש הקל שקבע וגזר בית המשפט השלום, להחמירו משמעותית לעונש הולם של בין של 9 ל-12 חודשי מאסר שניתן לריצוי בעבודות שירות. "בכך", נכתב, "לצאת בקול רם, ברור ונחרץ נגד הסתה לאלימות בכלל, וכזו המתבצעת בין יהודים וערבים באופן מכליל בפרט".
