לבית המשפט המחוזי מרכז, הוגשה בקשת אישור לתביעה ייצוגית, נגד רמי לוי שיווק השיקמה ושופרסל, בסך למעלה מ-10 מיליון שקלים, זאת בשל העובדה שמוצרים רבים באתרי האינטרנט של הרשתות, לא סומנו כנדרש בהתאם לתקנות הגנה על בריאות הציבור. "כוונת המחוקק היא כי ערכים חשובים של נתרן, שומן, וסוכר יוצגו לו באופן בולט וברור, על מנת לאפשר לצרכן לעשות בחירה מושכלת, ולאפשר לו להימנע מצריכת מוצרי מזון בעלי ערכים תזונתיים מזיקים לבריאות", נכתב בתביעה.
- אושרה ייצוגית נגד בנק הפועלים: “גבו שלא כדין עמלת פקיד”
- בקשה לייצוגית נגד חצי חינם – מחירי ה’מבצע’ הינם מחירים קבועים
על פי הבקשה לאישור, רשתות המרכולים רמי לוי ושופרסל, אינן עומדות בהוראות הדין לגבי סימון מוצרי מזון בסמלים האדומים המסמנים מוצר שבו ערכים גבוהים מהמותר של סוכר, שומן רווי, ונתרן. כזכור, סימון המוצרים בסמלים האדומים הינו חלק מרפורמה בריאותית שנועדה להפחית את הצריכה של מוצרי מזון אשר הינם בעלי ערכים תזונתיים מזיקים.
תביעה ייצוגית נגד רמי לוי ושופרסל: מוצרי און ליין נמכרים ללא תוויות
לטענת המבקש, הוא לקוח של שופרסל ונוהג להזמין מעת לעת מוצרים שונים מאתר האינטרנט שלה. לפני מספר חודשים הוא הזמין מוצרים שונים מאתר האינטרנט של שופרסל ובעת שרכש מר בן ארי את המוצרים הוא בדק האם קיימים הסמלים האדומים לגבי הרכיבים התזונתיים במוצרים השונים. כאשר הגיעו המוצרים לביתו של מר בן ארי, הוא הבחין כי סימון המוצרים לא היה כנדרש. כך הגיע המוצר זיתים ירוקים נובו ענק אשר לא היה מסומן באינטרנט והיה עליו סמל אדום של נתרן.
כך, נטען עוד, גם בדק המבקש מוצרים נוספים וראה שהם לא סומנו כנדרש בסמלים אדומים. כך לגבי המוצר וופל בטעם קקאו בו היתה חריגה בסוכר שלא סומן, וכך גם במוצר פרוסות מלפפונים במלח בו היתה חריגה של נתרן, ולא סומן כנדרש בסמל אדום.
המבקשת השנייה טענה כי כאשר רכשה מוצרים מאתר האינטרנט של רמי לוי, היא בדקה האם קיימים הסמלים האדומים לגבי הרכיבים התזונתיים במוצרים השונים וכאשר הגיעו המוצרים לביתה היא הבחינה כי סימון המוצרים לא היה כנדרש. כך הגיעו מספר מוצרים אשר הגיעו ללא סימון נדרש – קרקר רמי לוי, פתי בר רמי לוי, זיתים מושחרים רמי לוי, בורקס רמי לוי גבינה, ופלים בטעם לימון, אשר הגיעו מסומנים בסמלים אדומים, אך אלו לא הופיעו כלל באתר האינטרנט של רמי לוי, וכן קליונז רמי לוי אשר לא סומן כלל על אף שהיה עליו להיות מסומן.
שני המבקשים טענו בבקשה שהוגשה לביהמ"ש כי אם הם היו מודעים לכך שמוצרים אלו הינם מוצרים שעל הרשתות היה לסמן כנדרש. לו המוצרים היו מסומנים כנדרש הם לא היו רוכשים מוצרים אלו, או רוכשים מוצרים חלופיים אחרים.
"כוונת המחוקק", נכתב בתביעה, "הינה להימנע מהמצב שבו הצרכן יאלץ לבחון באופן דקדקני את ערכי התזונה המופיעים באופן קטן ולא בולט על גב האריזה בדרך כלל, וכי ערכים חשובים של נתרן, שומן, וסוכר יוצגו לו באופן בולט וברור, על מנת לאפשר לצרכן לעשות בחירה מושכלת, ולאפשר לו להימנע מצריכת מוצרי מזון בעלי ערכים תזונתיים מזיקים לבריאות".
המבקשים הוסיפו: "באמצעי המכירה הדיגיטליים של המשיבות, בהן אתרי האינטרנט של המשיבות, וביישומונים (אפליקציות) שלהן, ישנם מוצרים רבים אשר אינם מסומנים כנדרש בסמלים האדומים. מדובר בשלל מוצרים מכל הקטגוריות וביניהם למשל גבינות, דגני בוקר, שימורים, וכך הלאה. בנוסף לכך, המשיבות אף מפרות את הדין באמצעים הדיגיטליים בדרך נוספת גם במוצרים אשר כן מופיע לגביהם סימון באתרי האינטרנט. המשיבות מאפשרות לרכוש את המוצר מבלי שהצרכן נחשף כלל לסמלים האדומים. לצרכן ישנה אפשרות להוסיף מוצר כבר מהחלונית שבה הוא מוצג באתר או ביישומון, ולעיתים גם כאשר לוחצים על פרטי המוצר, מופיעים הסמלים רק לאחר שגוללים את המסך. בכך יש הפרה נוספת של הוראות הדין שתכליתן הצגה ברורה ומפורשת של הצגת הסמלים לפני הרכישה".
