עדות יועצו לשעבר של נתניהו תשודר

העליון התיר לתוכנית המקור לשדר את חקירתו של שעיה סגל ז"ל, שהעיד במשטרה במסגרת תיקי רה"מ אך נפטר חודשים ספורים לאחר מכן
מעיין לביא |
רה"מ בנימין נתניהו ויועציו בדיון
נתניהו וסנגוריו בביהמ"ש המחוזי בירושלים, מאי 2020. צילום: פלאש 90

הרכב שופטי בית משפט העליון, בראשות השופט נעם סולברג, התירו לתוכנית המקור, לפרסם את התיעוד החזותי והקולי של חקירת שעיה סגל ז"ל במשטרה. על פי ההחלטה מאחר והודעתו של סגל לא תוגש כראיה במשפט זה מפחית את החשש מפני פגיעה בשמו הטוב של הנחקר.

במסגרת חקירות המשטרה בעניינו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, זומן במהלך שנת 2017 שעיה סגל ז"ל למסור גרסתו בעניין. חודשים ספורים ממועד החקירה, סגל הלך לעולמו. לימים, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בירושלים, נגד ראש הממשלה ונאשמים נוספים. תוכנית המקור פנתה להרכב השופטים שדן בתיקי ראש הממשלה וביקשו להתיר להם לפרסם בתכנית, קטעים המתעדים באופן חזותי וקולי את חקירתו של שעיה סגל ז"ל במשטרה.

בהחלטה מלפני כחודשיים, דחה הרכב השופטים את הבקשה. נקבע, כי מכיוון שבחקירת עד עסקינן ולא בחקירת חשוד, הרי שסעיף 13 לחוק חקירת חשודים – שעניינו בפרסום תיעוד חזותי או קולי של חקירה – אינו חל, ולבית המשפט אין סמכות לדון בבקשה.

בא-כוחו של ראש הממשלה, הגיש בקשה לעיין מחדש בהחלטת בית המשפט המחוזי. לדבריו, סעיף 13 לחוק חקירת חשודים, אינו חל רק על מי שנחקר כחשוד במשטרה, אלא גם על מי שנחקר כעד. לפיכך, יש לדון בבקשה "ולקבוע שאין לפרסם את המבוקש בה". ב"כ ראש הממשלה טען, כי באמצעות בקשת הפרסום מבקשים המערערים "לעשות שימוש בהדלפה אסורה"; והוסיף וטען בהקשר זה, כי "דומה שאוזלת היד של רשויות האכיפה ביחס לתופעה הנרחבת של הדלפות של חומרי חקירה בהליך זה הביאה לתעוזה יוצאת דופן שמקבל ההדלפה פונה עם ההדלפה האסורה לבית המשפט שיתיר לו לפרסם אותה".

מנגד, הגישו תוכנית המקור את עמדתה של שרהל'ה סגל, אלמנתו של שעיה ז"ל, והיורשת היחידה של עזבונו, והיא אמרה כדברים הללו: "מר דרוקר ביקש הסכמתי – בנסיבות הללו – לאפשר את שידור הוידאו והאודיו של הקלטת ואני מסכימה כי ערוץ 13 ורביב דרוקר יפעלו על פי דין, וככל שבית המשפט יבקש לקבל עמדתי בנושא הרי שאני מותירה ההחלטה בנושא לשיקול דעתו של בית המשפט".

בתגובה מטעם המדינה לבית המשפט המחוזי נטען, כי מקובל עליה שסעיף 13 לחוק חקירת חשודים, חל גם על חקירתו של עד במשטרה, ולא אך על חקירת חשודים. אשר לבקשת הפרסום גופה, פרשׂה המדינה את השיקולים מזה ומזה. מחד גיסא נטען, כי משעה שאלמנתו של שעיה ז"ל אינה מתנגדת לפרסום, הרי ש"לא מתקיים בענייננו החשש המרכזי העומד בבסיס תכלית החקיקה לאיסור פרסומים שכאלה – קרי, החשש לפגיעה בפרטיות בניגוד לרצונו של הנחקר". כמו כן טענה המדינה, כי דבריו של שעיה ז"ל, לא יוגשו כראיה, ולכן "אין חשש שעדות עתידית 'תזוהם' על ידי פרסום מקדים".

מאידך גיסא טענה, כי "לפרסום עשוי להיות אפקט מצנן מסוים על מידת שיתוף הפעולה של נחקרים עתידיים". עוד טענה המדינה במישור זה, כי מאחר שהוּתר פרסומם של תמלילי החקירה, לא מובן מהו "האינטרס הציבורי העמוק לפרסם את תוכן עדותו דווקא בדרך של התיעוד החזותי". בתום הצגת השיקולים השונים, הותירה המדינה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.

בהחלטת השופט יעקובי, נדחתה בקשת המערערים לפרסם את התיעוד החזותי והקולי מחקירתו של שעיה סגל ז"ל במשטרה. תחילה קבע בית המשפט, כי "בשלב הנוכחי אין מחלוקת כי לא קיימת בעיית סמכות וכי ההרכב ובעקבותיו מותב זה מוסמכים לדון במה שעל הפרק". בהתייחס לבקשה עצמה, קבע בית המשפט, כי על-פי החוק והפסיקה, הכלל הוא, שלא יפורסם תיעוד חזותי או קולי מחקירת משטרה. המבקש לסטות מן הכלל האמור, נדרש לשכנע כי מתקיימות נסיבות מיוחדות ואינטרס משמעותי לעשות כן. בית המשפט המחוזי קבע, כי המערערים "לא מצליחים לעמוד בנטל הנכבד ולהצביע על 'נסיבות מיוחדות' ועל 'אינטרס משמעותי', המהווים תנאים לסטייה מן הכלל".

תוכנית המקור ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון וטענו בין השאר, כי שגה בית המשפט המחוזי בקובעו, כי 'הדלפת' החומרים מטה את הכף לדחיית בקשת הפרסום. לדידם, "הדלפות הן כלי ראשון במעלה בעבודתו של עיתונאי חוקר, הנמצא בחוד החנית להבטחת קיומה של מדינה דמוקרטית, המעוניינת כי לאזרחיה תישמר החירות להיחשף למידע אודות המתרחש בזירה הציבורית, ואשר משפיע על מציאות חייהם".

שופטי העליון קיבלו את הבקשה והתירו את פרסום התיעוד החזותי והקולי של חקירת שעיה סגל ז"ל במשטרה. "שתי נסיבות שחברו להן כאן יחדיו, מטות אפוא את הכף להתיר את פרסום התיעוד החזותי והקולי בענייננו", כתב השופט סולברג בהחלטתו. "האחת, והחשובה מן השתיים, הסכמת אלמנתו של הנחקר, שעיה סגל ז"ל, לפרסום הדברים; השניה – הצהרת המדינה כי הודעתו של סגל ז"ל לא תוגש כראיה במשפט. ההסכמה, מפחיתה, אם לא מאיינת, את החשש מפני פגיעה בשמו הטוב של הנחקר, ומצמצמת את החשש מכך שנחקרים פוטנציאלים עתידיים ירתעו משיתוף פעולה עם חוקריהם. ההצהרה, מקהה את החשש מפני תיאום גרסאות, וזיהום ההליך המתנהל בבית המשפט".

___________________________________________________

לצפייה ודירוג כבוד השופט נעם סולברג

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות