לפני כעשרה חודשים נכנס לתוקפו החוק לאיסור צריכת זנות, אולם על פי הנתונים במשטרה לא ממהרים ליישם אותו. במהלך החודשים האחרונים, מאז חתם השר לבטחון פנים על הצו שיאפשר לשוטרים לאכוף את החוק, נרשמו רק 11 דוחות לצרכני זנות ברחבי הארץ. הנתונים, שהתפרסמו לראשונה ב"ידיעות אחרונות".
"כמות הקנסות הנמוכה מלמדת שהמשטרה עצמה אשר התעקשה ודחפה לחוק לא משכילה או רוצה להשתמש בו", אומר עו"ד אייל בסרגליק מומחה ומרצה במשפט הפלילי.
עו"ד ברגליק מוסיף: "בכל יום ישנם בישראל עשרות אלפי מקרי זנות ואם נכפיל את זה בשלושה חודשים נגיע ליותר משני מיליון מעשי זנות. החוק שמאפשר קנסות לא נועד לקשט את ספר החוקים אלא נחקק בכוונה שישתמשו בו. גם אם מדובר היה תחילה בתקופת התאמה זו חלפה עברה לה זה מכבר ולכן מוצדק וראוי שמשטרת ישראל תתעשת, תשנה תפיסה ותתחיל ליישם את החוק ולהטיל קנסות".
החוק לאיסור צריכת זנות נכנס לתוקפו ביולי 2020 ומטרתו להביא לצמצום הזנות. זאת, כחלק ממהלך משולב הכולל חינוך והסברה לציבור והרחבת השיקום לאוכלוסיות בזנות. החוק קובע שמי שצורך זנות או מנסה לצרוך זנות עובר עבירה מנהלית. עבירה חדשה זו, מתווספת לאיסורים נוספים הנוגעים לתופעת הזנות. אלה כוללים, בין השאר, עבירות פליליות שונות בחוק העונשין, כמו צריכת זנות מקטין, סרסרות, פרסום שירותי זנות והחזקת מקום לשם זנות.
על פי החוק החדש, על אדם הצורך מעשה זנות, יוטל קנס מנהלי של 2,000 שקלים ובמקרה של עבירה חוזרת קנס בסכום של 4,000 שקלים. במצבים מסוימים אם העבירה בוצעה בנסיבות חמורות או פעמים רבות, יתכן ויוגש כתב אישום נגד צרכן הזנות, אז ביהמ"ש יוכל להטיל על הצרכן ענישה חמורה יותר, קנס של עד 75 אלף שקל.
במקרה של צריכת זנות מקטין, תיוחס עבירה חמורה יותר הקבועה בחוק העונשין ושהעונש המקסימלי בצידה הוא עד חמש שנות מאסר.
________________________________________________________
