הרכב שופטי בית משפט העליון, דפנה ברק ארז, יוסף אלרון ועופר גרוסקופף, דחה ברוב דעות ערעור שהוגש על ידי הורים לילדים ערבים, מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל והאגודה לזכויות האזרח בישראל על ההחלטה שלא להקים בית ספר דובר ערבית בנוף הגליל.
העותרים הורים וילדים ממוצא ערבי, תושבי העיר נוף הגליל טענו בניגוד לעמדת בית המשפט המחוזי, כי יש לחייב את משרד החינוך והעירייה להקים בית ספר ממלכתי שבו שפת הלימוד תהיה ערבית ללא קשר לשאלת הביקוש. זאת בהתחשב בעובדה ש-27% מתושבי נוף הגליל ולמעלה משליש מתלמידיה בכל שכבות הגיל הינם ערבים. עוד טענו כי השאלונים שהפיצה העיריה אינם משקפים בפועל את עמדת תושביה הערבים של העיר בסוגיה שבמחלוקת.
בעתירה צוין, כי נוף הגליל היא העיר המעורבת היחידה בישראל שאין בה בית ספר ממלכתי שבו שפת הלימוד היא ערבית, וזאת כאשר כרבע מתושבי נוף הגליל ולמעלה משליש מתלמידיה הם ערבים. המערערים מציינים כי למעלה מ-90% מהתלמידים הערבים בעיר יוצאים אל מחוצה לה כדי ללמוד בישובים ערבים אחרים, וזאת בניגוד לנעשה בערים מעורבות אחרות כגון חיפה ותל אביב-יפו, ששיעור התושבים הערבים בהן נמוך בהרבה. לטענת המערערים, לתלמידים הערבים בנוף הגליל זכות ללמוד בעירם בשפתם, על בסיס של שוויון מלא לתלמידים היהודים בעיר ולכלל התלמידים בישראל. כמו כן, לטענת המערערים שגה בית המשפט המחוזי כאשר קיבל כהנחת יסוד את העובדה שנוף הגליל ונצרת הן אזור רישום אחד, שאינה נתון בלתי ניתן לשינוי, ומה גם שממילא רוב התלמידים הערבים מנוף הגליל לומדים במוסדות פרטיים ולא במסגרת החינוך הממלכתי.
מנגד, לטענת העירייה, ממצאי הסקר שנערך על-ידה ואשר העיד לשיטתה באופן מובהק על היעדר ביקוש לבית ספר ששפת הלימוד בו היא ערבית לא נסתרו על-ידי המערערים. זאת ועוד, העירייה טוענת כי התהליכים שאותם הובילה בוצעו בשיתוף פעולה מלא עם נציגים ערבים מסיעת "דו קיום" במועצת העיר, אשר יושב הראש שלה אף משמש כסגן ראש העירייה. על כן, העירייה טוענת כי בהליך קבלת ההחלטות ניתן ייצוג הולם לעמדתם של תושבי העיר הערבים.
שופטי העליון, בדעת רוב של השופטים אלרון וגרוסקופף, קיבלו את עמדת העירייה לפיה הרוב המוחלט של ההורים הערבים אינו מעוניין כלל בהקמת בית ספר ערבי וזאת על פי סקר שערכה העירייה בקרב כלל ההורים. השופט אלרון אף ציין כי ההחלטה לבנות בית ספר בשפה הערבית מנוגדת לזו של גורמי המקצוע וחברי מועצת העיר וגובשה בלי שניתנה להורי תלמידי נוף הגליל ונצרת, העלולים להיפגע מהפסיקה, הזדמנות להביע את עמדתם בעניין – פוגעת בעקרון הפרדת הרשויות ובמעמדה הייחודי של מועצת העיר, כגוף נבחר אשר מצוי בעמדה הטובה ביותר למימוש סדרי העדיפויות של תושבי העיר הערבים והיהודים כאחד ועלולה להביא לתוצאות אשר בפועל יזיקו לתושביה הערביים של נוף הגליל.
"אני סבור", כתב השופט אלרון, "כי משהחליטה מועצת העיר הנבחרת על חבריה היהודיים והערביים כאחד, כי יש לממש את זכות תלמידי העיר הערבים לחינוך, תוך מתן אפשרות להירשם לבתי הספר הממלכתיים בנצרת אשר שפת ההוראה בהם היא ערבית ופיתוח תוכניות חדשות וייחודיות אשר יאפשרו לממש זכות זו גם בבתי הספר הממלכתיים בנוף הגליל, אל לנו להיכנס בנעליה ולבטל את החלטתה".
"ודאי", הוסיף עוד השופט אלרון, "כי אין זה מתפקידנו להורות על הקמת בית ספר חדש מיד בשנת הלימודים הקרובה, בלי לבחון כנדרש את השלכותיו של הסעד האמור". בפסק הדין הובהר כי על דעת כל חברי ההרכב, כי על המשיבים לפעול על מנת לגבש בהקדם האפשרי, בתיאום עם כלל הגורמים הרלוונטיים, פתרונות שיאפשרו מימוש זכותם של תושבי נוף הגליל הערביים לחינוך בשפתם ובעירם.
____________________________________________
