מדינה הגישה לבג"ץ תגובה מקדמית מטעם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, לעתירה המבקשת להורות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ייצא לנבצרות מתפקידו. לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות "אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו". לפיכך, לעמדתו, העתירה אינה מגלה עילה להתערבות שיפוטית בעניין ודינה להידחות. בתגובתו מתייחס היועמ"ש להתנהלותו של נתניהו בתקופה האחרונה ובפרט את תקיפתו כנגד מערכת אכיפת החוק. התנהלות זו, כך לדבריו, "יש בה כדי לפגוע באמון הציבור במערכות החוק והמשפט, בשים לב לכך שהתבטאויות שכאלה באות מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהירארכיה השלטונית".
- עו”ד חימי: “נעמוד איתן מול כל ניסיון להחליש את מע’ אכיפת החוק”
- ביה”ד לעבודה: לא ייחשפו תמלילי חקירת עובדים במעון רה”מ
בתגובה נכתב שהוראת החוק המסדירה מצב נבצרות של ראש הממשלה מכוונת בעיקרה למצב דברים בו מתקיימות נסיבות – סובייקטיביות או אובייקטיביות – השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה. בצד זאת, כפי שצוין בתגובת היועץ המשפטי לממשלה לעתירה משנת 2008 שעסקה במצב נבצרות של ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, בגין חקירותיו הפליליות (בג"ץ 6231/08): "הסיטואציה בה ראש הממשלה מכהן בשעה שמתנהלות נגדו מספר חקירות פליליות, עשויה להעלות שאלות באשר ליכולתו למלא את תפקידו – הן בהיבט של יכולתו להקדיש את מלוא זמנו ומרצו בנסיבות אלה לתפקידו התובעני, והן בהיבט של פגיעה באמון הציבור". לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, ככלל, ובשינויים המחויבים, דברים אלו יפים גם לאחר הגשת כתב אישום.
"לא ניתן לשלול באופן קטגורי", מוסיף היועמ"ש בתגובתו, "את האפשרות כי בנסיבות קונקרטיות חריגות, תקום עילת נבצרות תפקודית הנובעת מכך שראש הממשלה הינו נאשם בפלילים".
עוד נכתב בתגובה כי "פסיקת בית המשפט הנכבד, שבה והדגישה, לאורך שנים ארוכות, את חשיבות ההקפדה על טוהר המידות בקרב נבחרי הציבור. כתב האישום שהוגש נגד ראש הממשלה הוא חמור ביותר, ומייחס לו עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, שאותן עבר, לכאורה, בעת שכיהן כראש ממשלת ישראל. בנוסף על כך, ראוי להזכיר גם את קיומן של התבטאויות חריפות של ראש הממשלה נגד מערכת אכיפת החוק, תוך הטלת דופי אישי בגורמים שונים הפועלים במסגרתה, דבר שיש גם בו כדי לפגוע באמון הציבור במערכות החוק והמשפט, בשים לב לכך שהתבטאויות שכאלה באות מצדו של הגורם הבכיר ביותר בהירארכיה השלטונית".
לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, עמידתו של נאשם בעבירות חמורות הנוגעות לטוהר המידות, שמשפטו מתנהל בימים אלו בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות הממשלה – אשר בין היתר נדרשת למנות בעלי תפקידים מרכזיים במערכת אכיפת החוק וברשות השופטת – אכן מעוררת קשיים משמעותיים, במישורים שונים.
"בהקשר זה יצוין", כך נכתב לביהמ"ש, "כי בחודשים האחרונים, נמנעה ממשלת ישראל שבראשה עומד ראש הממשלה מקיום דיונים במינויים שונים של בעלי תפקידים בכירים במשרד המשפטים. דברים אלו אינם מובאים כדי להצביע בהכרח על קיומו קשר סיבתי בין היותו של ראש הממשלה נאשם בפלילים לבין הימנעות הממשלה מקידום מינויים אלו, אלא כדי להדגים את הקושי המתעורר בנסיבות העניין כמתואר, בוודאי ככל שמדובר באמון הציבור במערכות החוק והמשפט".
"עם זאת", נכתב עוד, "במצב הדברים הנתון, ובשים לב גם להסדר מניעת ניגוד העניינים שגובש על-ידי היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה – אשר נועד לשלול את האפשרות שמא סמכויות שלטוניות יופעלו באופן שיושפע מעובדת התנהלותו של ההליך הפלילי נגדו, או באופן שיהיה בו כדי להשפיע על עניינו האישי של ראש הממשלה בניהול ההליך הפלילי – סבור היועץ המשפטי לממשלה כי מכלול הנסיבות הרלוונטיות הקיימות אינו מבסס לעת הזו עילה לקביעה שיפוטית לפיה נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".
