לבית משפט המחוזי מרכז בלוד, הוגשה בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הרשת החברתית פייסבוק בטענה כי זו עושה שימוש בפרטי משתמשים למטרות רווח. "תביעה זו נועדה להקנות לחברי הקבוצה פיצוי בגין הפגיעה בפרטיות והשבה של הרווחים שנוצרו לפייסבוק עקב הפגיעה בפרטיות וכן לביטול התנאים המקפחים בהסכם ההתקשרות של פייסבוק עם חברי הקבוצה", כך כותבת המבקשת לבית המשפט.
- בניגוד לפסיקות קודמות – תביעה ייצוגית נגד פייסבוק תתנהל בישראל
- ביהמ”ש: פייסבוק תעביר לעו”ד מידע מפורט של יוזר לצורך תביעה
על פי הבקשה, המשתמשים ברשת הפייסבוק, יכולים לבצע פעולות שונות, כמו פרסום הודעות, פרסום מחודש של הודעות שפרסמו אחרים, סימון הודעה של אחרים כאהובה (פעולה המכונה like), ועוד. משתמשים רבים מעוניינים כי חבריהם ברשת ידעו שהם אוהבים הודעה מסוימת.
נוסף על האינטראקציה החברתית, משמשת רשת פייסבוק כפלטפורמה לפרסום מסחרי. הנתבעת משתמשת בשמם של המשתמשים, כינויים ותמונתם לצורך קידום מודעות ממומנות. אם משתמש מסמן דף או הודעה של מפרסם כאהובים, הנתבעת לעיתים מציגה לחבריו מודעות של אותו מפרסם, לרבות מודעות אותן המשתמש לא סימן, וכותבת מעליהן כי המשתמש "אוהב את" המפרסם.
"התוצאה ברורה. הנתבעת פוגעת בפרטיות חברי הקבוצה, ומתעשרת על חשבונם"
פייסבוק נוהגת כך, גם אם חלף זמן רב מאז שהמשתמש ציין שהוא אוהב את המפרסם או את המודעה. במקרים רבים אין קשר בין הפרסום המקורי שהמשתמש אהב, והפרסום החדש ששמו מוצמד אליו. המבקשת הציגה לדוגמה בבקשה, מקרה קיצוני. רכבת ישראל מפרסמת מודעה כלשהי, ומשתמשת בשם קרן מסמנת את ההודעה כאהובה. בחלוף שנים רכבת ישראל מודיעה על שינויים בתנועת הרכבות וסגירת קווים. קרן איננה מודעת לכך. אולם, הרשת החברתית תציג, בפני החברים של קרן, את ההודעה החדשה על סגירת הקווים, ובראש ההודעה תציין – "קרן אוהבת את רכבת ישראל".
כך, נטען בבקשה, פייסבוק נוהגת לעשות, גם אם המשתמשת קרן איננה מודעת כלל לסגירת הקווים, וודאי שאיננה אוהבת זאת. כך הנתבעת נוהגת לעשות, אף אם קרן מעולם לא סימנה שהיא אוהבת את רכבת ישראל, אלא רק סימנה הודעה אחת ספציפית של רכבת ישראל שאיננה קשורה לשינויים בתנועת הרכבות, בעבר הרחוק, כאהובה. אין זה מקרה דמיוני. כך קרה לתובעת, כך לטענת התובעת נעשה לחברי הקבוצה האחרים כל העת.
בבקשה לאישור נטען, כי לפי חוק הגנת הפרטיות, רואים שימוש בשם של אדם, בכינויו או בתמונתו לשם רווח, כפגיעה בפרטיות. לשם שימוש כזה נדרשת "הסכמה מדעת, במפורש או מכללא". כדי לתת הסכמה מדעת, על המשתמשים לדעת כי הנתבעת מתכוונת לעשות שימוש בשמם כדי לקדם פרסומות לחברים ברשת שלהם, תמורת תשלום, ולהסכים לשימוש זה.
המשתמשים אינם מבינים כי פייסבוק רשאית לעשות שימוש בשמם לצורך קידום פרסומות
"הנתבעת עושה שימוש בשמות המשתמשים ללא הסכמה מדעת", נכתב לבית המשפט. "בשעת פתיחת החשבון, הנתבעת איננה מציגה את תנאי ההתקשרות. היא מגדירה כברירת מחדל כי המשתמש מעוניין שהנתבעת תעשה שימוש בשמו לצרכי פרסום. רק לאחר פתיחת החשבון, המשתמש יכול לאתר בהגדרות הסבוכות אפשרות לקבוע שלא ייעשה שימוש בשמו לצרכי פרסום, גם זאת בקושי רב. לצורך זה המשתמש נדרש לגשת למסמכים רבים, סבוכים וקשים. המשתמשים אף אינם יכולים להבין מתנאי ההתקשרות כי פייסבוק רשאית לעשות שימוש בשמם לצורך קידום פרסומות שהם מעולם לא ראו, בחלוף שנים רבות".
"נוכח כל אלה", נכתב עוד, "לא מתגבשת הסכמה, לא כל שכן הסכמה מדעת, של המשתמשים, לשימוש בשמם, כינויים ותמונתם לשם רווח. התוצאה ברורה. הנתבעת פוגעת בפרטיות חברי הקבוצה, ומתעשרת על חשבונם".
