שופט בית משפט השלום ברמלה, אייל כהן, גזר 27 חודשי מאסר וחילוט בסך עשרת אלפים שקלים על אסיר שהורשע במתן שוחד לסוהר ועסקה בסם. זאת לאחר שביקש מסוהר להבריח לו חומרים פורנוגרפיים וסמים לתוך הכלא. "חומרה יתרה קיימת בכך שהשוחד ניתן בנסיבות לסוהר, לשם הכנסת סמים לתוככי הכלא כאשר תופעת הברחתם של סמים לכותלי בתי הכלא מוכרת, ועל אף מאמצים שעושה שירות בתי הסוהר כדי להדבירה נראה כי יעד זה רחוק מהשגה", כתב השופט בגזר הדין.
עוד בפלילים:
על פי כתב האישום בו הודה הנאשם, בזמן ששהה במשמורת חוקית בבית הסוהר "איילון", הוא פנה לסוהר והציע לו להבריח עבורו חומר פורנוגרפי, תמורת תשלום כספי. הסוהר ביקש מהנאשם שהות כדי לשקול את ההצעה. עוד באותו יום דיווח הסוהר לממונים עליו על אודות ההצעה ומשלב זה הופעל כסוכן משטרתי.
כעבור כמה ימים, פנה הנאשם לסוהר בשנית בעניין ההצעה וזה מסר כי הוא חושש ועדיין שוקל בעניין וכאשר פנה הנאשם לסוהר בשלישית, וביקש כי הסוהר יבריח אל תוך הכלא סמים, ולא חומר פורנוגרפי. הסוהר דרש בתגובה תשלום של 10 אלף שקלים בתמורה והנאשם נענה לדרישתו. לשם ביצוע העסקה מסר הנאשם לסוהר פתק ובו שני מספרי טלפון השייכים לבנו הקטין והנחה אותו ליצור עימו קשר ולתאם את העברת הסמים ותשלום השוחד.
הסוהר פעל כאמור וכעבור שבועיים, בחניון שבעיר מודיעין, פגש הסוהר בבנו של האסיר בנוכחות קרוב משפחה נוסף ובמהלך הפגישה קיבל הסוהר לידיו מקרוב המשפחה מזומן בסך 10 אלף שקלים וכן שקית בה הוסלקו בתוך שלוש קופסאות סיגריות, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 94.42 גרם; 181 טבליות של סם מסוכן מסוג בופרנורפין ושברי טבליות של סם מסוכן מסוג בופרנורפין, במשקל 12.93 גרם.
התביעה הציגה את המרשם הפלילי של הנאשם שלפיו לחובתו 9 הרשעות קודמות, לרבות בגין צבר עבירות רכוש, בהן גניבות והתפרצויות רבות, החזקות סמים לצריכה עצמית, תקיפה הגורמת חבלה- בן זוג ועוד. בגין אלה נדון הנאשם, בין היתר, למספר תקופות מאסר בפועל. בנוסף, בהרשעתו האחרונה במניין, הורשע הנאשם בעבירות חבלה כשהעבריין מזוין, חבלה חמורה, החזקת נשק שלא כדין, פציעה שלא כדין והפרת הוראה חוקית. בגין אלה נדון הנאשם, בין היתר, למאסר בן 6 שנים ו- 6 חודשים, אותו הוא מרצה כעת.
השופט כהן ציין בגזר הדין, כי חומרה יתרה קיימת בכך שהשוחד ניתן בנסיבות לסוהר, לשם הכנסת סמים לתוככי הכלא כאשר תופעת הברחתם של סמים לכותלי בתי הכלא מוכרת, ועל אף מאמצים שעושה שירות בתי הסוהר כדי להדבירה נראה כי יעד זה רחוק מהשגה. "שלא כטיעון הסנגור", כתב השופט, "איני סבור כי העובדה לפיה בסופו של יום לא הוחדרו סמים לכלא, אמורה להוות נתון משמעותי לקולה, שכן סיכול ביצוע העבירות נבע לחלוטין לא בשל חרטת הנאשם או מעורבותו בכך, אלא אך בשל כך שהסוהר פנה כמצופה ממנו לרשויות לאחר פניית הנאשם אליו".
"בכל הנוגע לאופן ריצוי עונש המאסר", הוסיף השופט בגזר הדין, "אין מקום להורות על מאסר בחופף, אף לא בחלקו, הן משום ברירת הדין בסוגיה זו והן בשל חומרת העבירות בהן הורשע. בהתאם לא מצאתי כל הצדקה לנכות את ימי מעצרו, בשים לב לחומרת מעשיו ולפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה זו".
________________________________________________
