שופטת בית משפט השלום בירושלים, שרון לארי-בבלי, גזרה חצי שנת עבודות שירות על אב שהורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירת תקיפה הגורמת חבלה של ממש, של בתו שאותה הכה לאחר שסיפרה לו כי היא רוצה להשתלב בשוק העבודה. "למותר לציין, כי לצד הנזק הפיזי, ניצב גם (ואולי בעיקר) הנזק הנפשי המתבטא בהשפלה של ממש של המתלוננת, כאשר כל רצונה ביציאה לדרך עצמאית בשוק התעסוקה", כתבה השופטת בגזר הדין.
על פי כתב האישום, תקף הנאשם את בתו, המתלוננת כאשר עבדה במטבח בית המשפחה, והנאשם, אשר שהה באותה העת בסלון הבית, החל לקללה, והיא יצאה לגינת הבית. כאשר שבה המתלוננת לבית, התנפל עליה הנאשם והיכה אותה באגרוף בעינה. לאחר מכן, חבט בה בראשה באגרופו פעמיים נוספות ותפס בשערותיה. המתלוננת נחלצה מידיו של הנאשם רק בעקבות סיוע שקיבלה מיתר בני המשפחה. כתוצאה ממעשיו של הנאשם נגרמו לה חבלות.
התביעה, עמדה על נסיבות ביצוע העבירה ועל הערכים המוגנים שבבסיסה. לשיטתה, מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות לבין 18 חודשי מאסר בפועל. בהינתן עברו הפלילי, הכולל הרשעות קודמות בתחום הרכוש והסמים, ובהיעדר טיפול בתחום האלימות במשפחה, עתרה למקמו ברף האמצעי-גבוה של מתחם העונש ולהשית עליו 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית.
מנגד, ההגנה עמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם. נטען כי מספר ימים לאחר קרות האירוע נשוא כתב האישום אושפז הנאשם לשם קבלת טיפול נפשי, באופן המלמד על תקופה משברית בעת ההיא. נטען עוד כי עברו הפלילי של הנאשם לא כולל עבירות אלימות, ומשכך יש לראות באירוע דנן חריג בנוף חייו.
השופטת לארי בבלי ציינה בגזר הדין כי, המדובר בסוג מסוים וייחודי של אלימות במשפחה, בגדרה פעל הנאשם בבריונות ואלימות כלפי בתו. "הגם שאין המדובר באלימות 'קלאסית' בתא המשפחתי, הרי שניכר אלמנט הניצול של הצד החזק- הוא הנאשם- כלפי הצד החלש ממנו. למותר לציין, כי לצד הנזק הפיזי, ניצב גם (ואולי בעיקר) הנזק הנפשי המתבטא בהשפלה של ממש של המתלוננת, כאשר כל רצונה ביציאה לדרך עצמאית בשוק התעסוקה".
________________________________________________
