שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב רוית צדיק, דחתה תביעת הדיבה שהוגשה כנגד רב ניצב בדימוס רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה לשעבר, אשר נתבע על ידי הקצינה שפורסם בתקשורת כי אלשייך כינה אותה עבריינית. "התובעת", נכתב בפסק הדין, "לא הרימה את הנטל על מנת להוכיח שהנתבע אכן כינה אותה 'עבריינית' בתדריך עיתונאים שהתקיים בפני פורום מצומצם של אנשי תקשורת, לפיכך דין התביעה להידחות".
במהלך שנת 2017, פורסמה כתבה באתר "הארץ" בה צוין כי במסגרת פורום מצומצם של עיתונאים כינה הנתבע את התובעת "עבריינית". בסמוך למועד פרסום הכתבה, פנה בא כוחה של התובעת אל הנתבע בבקשה לחזור בו מדבריו ולהתנצל בפני התובעת. כמו כן צוין כי במידה ולא תהיה התנצלות פומבית התובעת תאלץ לפנות לערכאות משפטיות. באותו היום פורסמה באתר "הארץ" כתבה נוספת אשר התייחסה לתוכן המכתב ואף פרסמה ציטוטים מתוכו, בעקבות פרסומים אלה הגישה התובעת תביעת דיבה.
בפס"ד קבע בית הדין כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא די בכך שמתפרסם ציטוט של אדם בעיתון על מנת להוות ראייה כי הדברים אכן נאמרו, אף לא לכאורה. אם כן, על אף ההנחה של התביעה על פיה "…יש להניח שהכתב לא היה ממציא את הדברים החמורים מדמיונו…" ברי, כי אין די הפרסום הדברים באתר האינטרנט של "הארץ" כדי להוכיח כי הנתבע אמר את הדברים המיוחסים לו כלשונם וביחס לתובעת.
"התובעת", נכתב בפסק הדין, "קושרת את הפרסום שהיא מייחסת לנתבע, לחשדות לכאורה כנגד וההליך המשמעתי אשר מתנהל נגדה במשטרת ישראל. עם זאת על אף שהרקע האמור יש בו כדי לבאר מדוע אמירה כזו הייתה יכולה להינתן פוטנציאלית על ידי הנתבע, אין בתיאור הרקע לבדו, על מנת להוכיח כי הנתבע אכן כינה את התובעת עבריינית".
לאחר שבמסגרת ההליך העיד אלשייך, קבע בית הדין כי מצא את עדותו מהימנה וכי בניגוד לטענת התביעה, אין מדובר בעדות כבושה אלא בהרחבה של האמור בתצהירו של הנתבע.
בנוסף, לאור העובדה כי העיתונאים אשר זומנו להעיד על הנאמר במסגרת המפגש בו נטען כי הדברים נאמרו, סירבו להעיד על תוכן המפגש, קבע בית הדין: "התכלית בבסיס מתן החיסיון היא קיום משטר דמוקרטי, אשר חופש הביטוי הינו נדבך חשוב לקיומו וסטייה מכך מצריכה עמידה בתנאים המצטברים המנויים בפרשת ציטרין, בדבר רלוונטיות, מהותיות ונחיצות, תנאים אשר היה מקום לבדוק אותם באם הייתה מוגשת בקשה מתאימה כאמור, מבעוד מועד, במסגרת ההליך. נוסף על האמור לעיל, בהתאם להוראה המצויה בתקנון האתיקה המקצועית של העיתונות, הפרטים הנמסרים בפגישות שהינן 'אוף דה רקורד' אסורים לפרסום. מקובלת עלינו עמדת הנתבעים על פיה הנתבע איננו מסתתר מאחוריי כללים אלו, אלא מתכחש הוא לעצם האמירה".
לסיכום קבע בית הדין כי: "על יסוד האמור לעיל, המסקנה העולה מהתמונה בכללותה היא כי התובעת לא הרימה את הנטל על מנת להוכיח שהנתבע אכן כינה אותה 'עבריינית' בתדריך עיתונאים שהתקיים בפני פורום מצומצם של אנשי תקשורת. לפיכך דין התביעה להידחות".
______________________________________________
