לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת אחוזות החוף, בסך של כ-7.5 מיליון שקלים. לטענת התובע, שרכש שני מנויי חנייה בחניון התרבות, בכיכר הבימה, על מנת להוזיל את מחיר החנייה, הוא גילה שבתקופת הקורונה העירייה נתנה הנחה לחונים מזדמנים שהפכו את מחיר המנוי ללא כדאי.
- בקשה לייצוגית נגד AIRBNB – מחייבת בדמי ביטול בניגוד לחוק
- בקשה לייצוגית נגד מכון התקנים: גובה מיליוני שקלים מיבואנים שלא כדין
על פי הבקשה, חברת אחוזת החוף חייבה את המנויים חיובים עודפים בגין התקשרותם בהסכם "מנוי חניה" חודשי על בסיס מקום פנוי והכל תוך חוסר תום לב בקיום ההסכם בין הצדדים. הנתבעת מציעה ללקוחותיה מנוי חודשי בעלות משתנה בהתאם לחניון הנבחר אשר מאפשר לבעל המנוי, בו מפורט רכב אחד לפי לוחית זיהוי, לחנות בחניון נשוא המנוי. בבסיס ההתקשרות בהסכם המנוי החודשי עומדת ציפייתו של בעל המנוי החודשי לשלם פחות מלקוח מזדמן של הנתבעת.
המבקש הוא משרד עורכי דין אשר התקשר עם חברת אחוזת החוף בהסכם לפיו רכש שני מנויים חודשיים לשניים מעורכי הדין במשרד בחניון התרבות, תחת ההגדרה של " מנוי חודשי" בעלות של 600 שקלים לחודש לכל מנוי בשנת 2020 ובסך הכל 1,200 שקלים כולל מע״מ לחודש, ובעלות של 800 שקלים לחודש לכל מנוי בשנת 2021 ובסך הכל 1,600 שקלים כולל מע״מ לחודש.
חניון התרבות הוא החניון היחיד של הנתבעת המאפשר גם מנוי יומי בלבד, בין השעות 07:00 – 19:00. עלות מנוי חודשי ״מלא״ בחניון התרבות הינו בסך של 950 שקלים. המנוי הינו עבור רכב ספציפי בהתאם למספר לוחית זיהוי, כאשר אחד המנויים נרכש ע״י התובע עבור רכבו של עורך דין שהוא תושב תל אביב, ואילו המנוי השני נרכש עבור רכבה של עורכת הדין שאינה תושבת תל אביב.
לאחרונה, נטען בתביעה, גילה התובע כי החל מיום 15 במרץ 2020, כתוצאה ממגפת הקורונה, העניקה חברת אחוזת חוף הנחה בחניוניה בתשלום, לפיה עלות החניה תהיה בעלות יומית קבועה וחד פעמית. מדובר, אפוא, בעלות חניה יומית בסך של 24 שקלים למי שאינו תושב תל אביב ועלות יומית בסך של 6 שקלים למי שהוא תושב תל אביב.
"כפועל יוצא", כך נכתב לביהמ"ש, "נוצר מצב שהתובע, וכל חברי הקבוצה אשר בחרו להתקשר עם הנתבעת בהסכם לרכישת מנוי חניה חודשי, שילמו סכום גבוה יותר בגין המנוי החודשי מאשר כל לקוח מזדמן אשר שילם את עלות התניה היומית בסך של 24 שקלים או 6 שקלים אם הינו תושב תל אביב. כך, הסכום המרבי שהיה נדרש לשלם תושב תל אביב הינו בסך 6 שקלים עבור 22 ימי חול בחודש, ובסה"כ סך של 132 שקלים וסך של 180 שקלים בעבור 30 ימים ואילו מי שאינו תושב תל אביב היה נדרש לשלם סך של 24 שקלים עבור 22 ימי חול בחודש, ובסה"כ 528 שקלים ובסך של 720 שקלים בעבור 30 ימים".
עוד הוסיף התובע בבקשתו: "התובע שילם סך של 600 שקלים עבור מנוי לתושב תל אביב, וכן 600 שקלים עבור מנוי למי שאינו תושב תל אביב בגין מנוי חודשי. דהיינו במהלך התקופה בה ניתנה הנחת קורונה על ידי הנתבעת לכל לקוחותיה, למעט בעלי המנויים ־ שילם התובע סך של 468 שקלים לפחות יותר מאשר המקסימום אותו היה משלם בגין הרכב שהינו בעל תו תושב תל אביב, ושילם סך של 72 שקלים יותר מאשר היה משלם בגין הרכב שאיננו בעל תו תושב תל אביב. חרף האמור, לא עדכנה הנתבעת את עלות המנוי החודשי כך שישקף את ההנחה שניתנה בגין חנייה יומית, ואף לא טרחה לעדכן את בעלי המנויים על האפשרות לחנות בחניוני הנתבעת ולשלם סכום נמוך יותר מאשר הם משלמים עבור המנוי החודשי".
בבקשה ציין המבקש כי אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי בבסיס ההתקשרות במנוי עומדת ההנחה כי מחיר החניה יומי עבור בעל מנוי ישקף מחיר זול יותר מהמחיר שמשלם צרכן מזדמן. זאת ההטבה של המנוי. מלבד האמור, המנוי אינו מעניק כל הטבה נוספת כגון חניה מסומנת או קדימות בתור לחניה וכיו"ב. המנוי מקנה זכות לחנות בחניון על בסיס מקום פנוי בדיוק כמו לקוח מזדמן. כעת העמיד המבקש את סכום התביעה האישי על 540 שקלים וסכום הנזק הקבוצתי על 7.5 מיליון שקלים.
