למרות 9 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש ואלימות ואי ייצוג על ידי עורך דין, שופט בית משפט השלום בתל אביב איתן קורנהאוזר, הסתפק ב-7 חודשי עבודות שירות וקנס בן 750 שקלים עד אדם שהורשע בגניבת רכב. מדובר בנאשם, בעל עבר פלילי כבד, שאינו ידע קרוא וכתוב ובכל זאת החליט לייצג את עצמו. בביהמ"ש, לאחר שהורשע, ביקש שלא יוטל עליו עונש מאסר בפועל. ביהמ"ש הפתיע בפסיקתו והסתפק בעבודות שירות: "יש למקם את הנאשם ברף נמוך עד בינוני של מתחם הענישה".
הנאשם הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירת גניבת רכב, לאחר שעל פי עובדות כתב האישום, ברחוב משכית בהרצליה, נטל הנאשם קטנוע אשר החנה אותו בעליו במקום בשל שבר בגלגל האחורי. הנאשם התיישב על הקטנוע כשקסדה לראשו וגרר אותו באמצעות רגליו במורד הרחוב, עד שהבחין בו חברו של הבעלים ועיכב את הנאשם עד להגעת שוטרים למקום. הנאשם זכה לייצוג על ידי הסנגוריה הציבורית ואולם עמד על כך שייצג את עצמו, זאת על אף הבהרת בית המשפט לגבי חשיבות ייצוגו בהליך.
התביעה ציינה את הערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה והפנה לנסיבות ביצועה וכן את עברו הפלילי והעובדה שלא קיבל אחריות על מעשיו. מנגד הנאשם הפנה לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירה ולנזק המינורי שנגרם למתלונן, אשר בחר אף לוותר על קבלת הקטנוע לידיו.
כמו כן, ציין הנאשם כי הוא אב ל-5 ילדים, עובד בתחום הנדל"ן ובחר לייצג את עצמו בתיק על אף שאינו יודע קרוא וכתוב וסובל מדיסלקציה. בהתבסס על דברים אלה, עתר הנאשם להימנע מהטלת עונש של מאסר גם אם ירוצה בדרך של עבודות שירות.
השופט ציין כי בחינת נסיבות המקרה, מעלה כי מדובר בנסיבות המצויות ברף נמוך של עבירת גניבת הרכב מאחר והנאשם לא פעל בתחכום, לא עשה שימוש בכלי פריצה או נקט באמצעים להסתיר את מעשיו. "עבירת גניבת כלי רכב הוכרה בפסיקה כמכת מדינה", כתב השופט בגזר הדין, "תופעה אשר הביאה את המחוקק להחמרה בענישה לגבי עבירות הקשורות ברכב. עבירות אלה פוגעות הן בקורבן העבירה הנפגע ביכולת תנועתו החופשית, בכיסו, בפרטיותו ובתחושת ביטחונו האישי, והן בציבור הרחב הנאלץ לשלם פרמיות ביטוח גבוהות בשל ריבוי העבירות… העובדה שנגנב קטנוע ולא מכונית אינה מקלה מחומרת העבירה, כאשר שני סוגי כלי הרכב משמשים ככלי תחבורה המסייע לבעליו להתנייד ממקום למקום".
כתב השופט קורנהאוזר והוסיף: "הנאשם לא קיבל אחריות על ביצוע העבירה ואף במהלך טיעוניו לעונש המשיך וטען לעוול שנגרם לו בכך שהורשע. אין לזקוף את ניהול ההליך לחובתו של הנאשם, אולם הנאשם אינו יכול לזקוף לזכותו קבלת אחריות על מעשיו. כך, עברו של הנאשם וביצוע העבירה הנוכחית אינם מלמדים על הפקת לקחים. למול נתונים אלה, יש לתת משקל להשפעת מידת העונש וסוגו על הנאשם ומשפחתו וכן משקל מסוים יינתן לפרק הזמן שחלף מעת ביצוע העבירה. לפיכך, אני מוצא כי יש למקם את הנאשם ברף נמוך עד בינוני של מתחם הענישה".
___________________________________________
