הרכב שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיאה אסתר חיות, קבע היום כי היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לערוך הסדר ניגוד עניינים לראש ממשלה וכי הוראות הסדר זה מחייבות אותו ועליו לנהוג על פיהן.
- התנועה לטוהר המידות: נתניהו קיבל ממליקובסקי עוד עשרות אלפי דולרים
- היועמ”ש שינה עמדתו: הכסף שקיבל נתניהו ממיליקובסקי הוא מתנה אסורה
במוקד העתירות עמדה חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה מנובמבר 2020, שבה נקבע כי לנוכח כתב האישום התלוי ועומד נגד ראש הממשלה עליו להימנע ממעורבות בהחלטות מסוימות הנוגעות למערכת אכיפת החוק ובתי המשפט, לענייניהם של עדים ונאשמים אחרים במשפטו, לעיסוק בתחומי פעילות מסוימים של משרד התקשורת, להליכי חקיקה ממשלתיים המשפיעים על ההליך הפלילי בעניינו. ראש הממשלה מצידו סבר כי ליועץ המשפטי לממשלה אין סמכות לקבוע את המגבלות שיחולו עליו במסגרת מילוי תפקידו כראש ממשלה, ולגישתו הקביעה בדבר קיומו של "עניין אישי" נתונה לו עצמו.
שופטי בית המשפט בראשות הנשיאה חיות ובהסכמת המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר והשופט ניל הנדל, עמדו על כך שהמציאות שבה ראש ממשלה מכהן כאשר תלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות, היא מציאות חריגה המחייבת הקפדה יתרה על העיקרון האוסר על מי שנושא בתפקיד ציבורי להימצא במצב של ניגוד עניינים.
הנשיאה חיות ציינה כי באי-כוחו של נתניהו טענו כי התחייבויותיו הקודמות התמקדו בעצם נכונותו לערוך הסדר ניגוד עניינים, וכי הוא לא הביע כל עמדה ביחס לסמכות היועץ המשפטי לממשלה לערוך אותו או ביחס למעמדה של חוות דעתו בהקשר זה. "טענה זו", כך כתבה הנשיאה, "מתעלמת מהסדרי ניגוד עניינים קודמים שנערכו לראש הממשלה וסותרת לחלוטין את העמדה שהוצגה מטעם ראש הממשלה עצמו בהליכים אחרים בדבר מעמדן המחייב של חוות דעת היועץ. התנהלותו זו של ראש הממשלה מעלה תהייה ביחס לכנות ההצהרות מטעמו בפני בית המשפט בעניין הרכבת הממשלה, אשר לא כללו כל הסתייגות ביחס למעורבות היועץ המשפטי לממשלה בתהליך גיבוש הסדר ניגוד העניינים".
בית המשפט הוסיף וציין כי אחת מהנחות היסוד שעל בסיסן התאפשרה הרכבת הממשלה ה-35 על ידי חה"כ נתניהו, הייתה כי ייערך לו הסדר ניגוד עניינים, וראש הממשלה אף התחייב לכך באופן מפורש במסגרת הדיון בבג"ץ התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, שניתן בהרכב מורחב של 11 שופטים. מאז חלפו למעלה מעשרה חודשים, הכנסת ה-23 התפזרה והתקיימו בחירות לכנסת ה-24, אך למרות שלאורך חודשים לא מעטים התקיים דין ודברים בין ראש הממשלה ובין היועץ המשפטי לממשלה בנושא זה, לא עלה בידם לגבש נוסח מוסכם וכעת ראש הממשלה כופר בסמכותו של היועץ לגבש את ההסדר האמור.
בהסתמכו על ההלכה הנוהגת בעניין זה מימים ימימה – שב בית המשפט וקבע כי היועץ המשפטי לממשלה הינו הפרשן המוסמך של הדין עבור הרשות המבצעת, וחוות דעתו מחייבת את הממשלה וחבריה כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. בכל הנוגע לחוות דעת בדבר ניגוד עניינים קבע בית המשפט כי היועץ המשפטי לממשלה מוסמך לגבש חוות דעת בתחום זה עבור שרי הממשלה וראש הממשלה בכללם וכי מסקנה זו מתחזקת בהינתן העובדה כי מדובר בתחום המצוי בליבת תפקידיו של היועץ המשפטי לממשלה, כמי שפועל להגנה על שלטון החוק. בית המשפט הוסיף וקבע כי כפירה בסמכות היועץ בהקשר זה כעת מנוגדת להתחייבויותיו והצהרותיו הקודמות של ראש הממשלה בפני בית המשפט וכי בעבר אף נהג ראש הממשלה על פי הסדרי ניגוד עניינים שנערכו לו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בנושאים אחרים.
המשנה לנשיאה, השופט מלצר הוסיף כי "תיק זה מדגים שוב את הצורך באימוץ דוח ועדת שמגר לגיבוש כללי אתיקה לחברי הממשלה". לדבריו, חרף עמדתו ביחס לסמכות היועץ וביחס למעמדה של חוות דעתו, ראש הממשלה הסכים לקבל על עצמו את מרבית המגבלות שנקבעו בהסדר, למעט שלוש: האחת – נוגעת למעורבותו בנושאים הקשורים לשיטת מינוי בכירי מערכת אכיפת החוק ומעמדם; השנייה – לבחירת שופטים לבית המשפט העליון; והשלישית – למנגנון שלפיו תובטח הימנעותו מעיסוק בעניינם של עדים ונאשמים במשפטו.
בית המשפט דחה את שתי ההסתייגויות הראשונות, אך קיבל את עמדת ראש הממשלה לפיה הימנעותו ממעורבות בעניינם האישי של נאשמים ועדים במשפטו תחול רק מקום שבו הוא – או מי מהגורמים שמונו על מנת לסייע לו בהקשר זה – אכן ידעו בפועל כי אותו עניין נדון בפני אחד ממשרדי הממשלה.
בית המשפט דחה את טענת העותרים לפיה יש להחיל מגבלות מסוימות שקבע היועץ בהסדר ניגוד העניינים גם על השר לביטחון פנים, וציין כי הסדר ניגוד עניינים הוא הסדר אישי במהותו הנערך עבור אדם ספציפי – ובמקרה זה עבור ראש הממשלה – ולא ניתן להחילו באופן אוטומטי על אחרים אך בשל זיקתם הפוליטית לראש הממשלה. בית המשפט הוסיף עם זאת כי היועץ המשפטי לממשלה הודיע לשר לביטחון פנים וליתר השרים הנוגעים לעניין כי "עליהם להימנע מלעמוד בקשר עם ראש הממשלה בכל הנוגע לנושאים המפורטים בחוות הדעת, שבהם מנוע ראש הממשלה מלעסוק".
לבסוף, על רקע העיכוב במינויים של בכירים רבים בשירות הציבורי הממתינים לאישור הממשלה, קבע בית המשפט כי בכפוף לכללים החלים על ממשלת מעבר, מוטלת על הממשלה החובה להשלים מינויים אלה במהירות הראויה.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר על החלטת בג"צ: "אנו מברכים על פסק הדין החשוב המחייב ראש ממשלה החשוד בפלילים חמורים להסדר ניגוד עניינים, המוציא מתחת סמכותו של חשוד בפלילים כל אפשרות להשפיע על מערכת אכיפת החוק, או על משפטו התלוי ועומד".
__________________________________________________
