לבית משפט השלום בתל אביב הוגשה תביעה, בהיקף של כמיליון שקלים, בשם המשטרה נגד חברת מ.א.צ זכיינות וניהול בע"מ בגין הפרת התחייבותה לספק ציוד מיגון וחיטוי לשוטרים מפני נגיף הקורונה לאחר שמכרה את הציוד לצד שלישי. התנהלות החברה גרמה לנזק לכספי הציבור ולצורך לשלם סכום גבוה בהרבה לספקים אחרים עבור הציוד שלא סופק על ידי החברה.
על פי כתב התביעה, במאי אשתקד, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, פרסמה משטרת ישראל הליך תמחור לשם רכישת ציוד מגן וחיטוי עבור שוטרים. ימים ספורים לאחרן מכן הוכרזה חברת מ.א.צ כזוכה בהליך זה על בסיס הצעתה בהליך.
החברה התחייבה לספק למשטרת ישראל ציוד במחיר בו נקבה בהצעתה. אולם, לפי התביעה, החברה הפרה את התחייבותה בכך שלא סיפקה את המוצרים בטענה כי מכרה, שלא כדין, מוצרים אלה לצד שלישי במחיר גבוה יותר מהמחיר שהוסכם בו תמכור אותם למשטרה. עקב הפרה זו, נאלצה משטרת ישראל לרכוש את הסחורה ממספר ספקים שונים, במחירים גבוהים בהרבה מהמחיר שהוסכם עליו עם החברה, וזאת עקב העלייה החדה בביקוש לציוד מגן וחיטוי בחודשים הראשונים של התפרצות נגיף הקורונה.
לאור זאת, משטרת ישראל טוענת כי היא זכאית לסעד ההשבה מכוח חוק עשיית עושר ולא במשפט. משכך, מתבקש ביהמ"ש להורות לחברה להעביר למשטרה את כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשותה בקשר עם מכירת המוצרים מושא הליך התיחור, ובהתאם לאמור במסמכים אלו, לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר המוסכם לבין המחיר בו מכרה את המוצרים לצד השלישי, שאינו ידוע למדינה. לחילופין, מתבקש ביהמ"ש לחייב את החברה בכמיליון שקלים, בתוספת מע"מ, המהווה את ההפרש בין המחיר אותו שילמה המדינה בפועל לספקים החלופיים לבין המחיר אותו המדינה הייתה משלמת לחברה לו הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.
המדינה מבקשת מבית המשפט צו לקבלת כל החשבונות והמסמכים הנמצאים ברשות החברה בקשר עם מכירת המוצרים לצד שלישי, ובהתאם לאמור במסמכים לחייב את החברה בתשלום הפער בין המחיר שהוסכם מול משטרת ישראל לבין המחיר בו מכרה החברה את המוצרים לצד שלישי. לחילופין, המדינה מבקשת מביהמ"ש לחייב את החברה בסכום ההפרש בין המחיר ששילמה המדינה לספקים החלופיים לבין המחיר אותו הייתה משלמת לו החברה הייתה מספקת את המוצרים בהתאם להתחייבותה.
