שופט בית משפט השלום ברמלה, הישאם אבו שחאדה, גזר 3 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 4,000 שקלים על נאשם שהורשע באי הגשת דו"חות מע"מ בזמן לחברה שבבעלותו. השופט אבו שחאדה לא קיבל את בקשת הנאשם לבטל את הרשעתו.
- מנכ”ל חברה לייצור שוקולד נעצר: “הצהיר בכזב על מקום מגורים”
- מהי עבירת המס הפופולרית?
- לקראת פסח: מבצע אכיפה במפעלי המצות
הנאשם והחברה שבבעלותו הורשעו על פי הודאתם בביצוען של ארבע עבירות של אי הגשת דוח מע"מ במועד. התביעה טענה שהמחדל עומד על כ-71 אלף שקלים. אומנם, המחדל הוסר אך זאת בשיהוי רב לאחר מספר שנים ממועד ביצוע העבירות.
כמו כן, התביעה טענה שהעונש הראוי לנאשם הוא מאסר על תנאי וקנס שנע בין 3,500 שקלים ועד 7,000 שקלים. באשר לחברה התביעה טענה שיש להשית עליה קנס סמלי מאחר שכיום איננה פעילה. התביעה גם התנגדה לביטול ההרשעה של הנאשם זאת לאור חומרתן של עבירות מס באופן כללי ועל אחת כמה וכמה לאור ההתנהלות הכללית שלו בתיק זה והסרת המחדל בשיהוי רב.
לעומת זאת, הנאשם טען שיש לבטל את ההרשעה בעניינו. הנאשם כיום עובד כמנהל מחלקת פלדה בחברת תשתיות אשר מונה כיום 25 עובדים. לנאשם ידע ייחודי בתחום הפלדה ומכאן המינוי שלו לתפקיד ומאחר והחברה מתמודדת מדי שנה במכרזים לביצוע פרויקטים רבים אשר רובם ככולם תחת גופים ממשלתיים וביטחוניים, גופים אלה דורשים אישורים ביטחוניים עבור כל העובדים של של חברת התשתיות שעובדים על פרויקט שאושר לביצוע על ידה ולכן, השארת ההרשעה על כנה עלולה לפגוע ביכולתו להמשיך לעבוד בחברה.
השופט אבו שחאדה שלא קיבל את בקשת הנאשם לבטל את ההרשעה, קבע כי הכלל הוא הרשעה ורק במקרים חריגים ויוצאי דופן ניתן לסיים הליך פלילי באי הרשעה. כמו כן, האפשרות של אי ההרשעה שמורה למצבים שבהם מתקיימים שני תנאים מצטברים, האחד נסיבות העבירה מאפשרות להימנע מהרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה אחרים ושנית, הנאשם הוכיח שעצם ההרשעה תגרום לו לנזק מוחשי וקונקרטי.
"לפי פסיקתו של בית המשפט העליון", כתב השופט בגזר הדין, "עבירות מס מחייבות להשאיר את ההרשעה על כנה ושלא לסיים את ההליך הפלילי ללא הרשעה… העובדה שהנאשם ביצע עבירות מס מסוג עוון ולא מסוג פשע, איננה מפחיתה כהוא זה מהמסקנה שיש להעדיף את האינטרס הציבורי על האינטרס הפרטי שלו".
השופט הוסיף: "די בכך שאחד התנאים לא מתקיים כדי לדחות את הבקשה לביטול ההרשעה. במקרה שבפני, התנאי שלפיו האינטרס הציבורי מתיר סיום ההליך ללא הרשעה, לא מתקיים. בנסיבות אלה, מתייתר הצורך לדון בתנאי השני שעניינו החובה להוכיח נזק מוחשי וקונקרטי ברמה האישית".
_____________________________________________
