שופטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה, כרמית פאר גינת, גזרה 9 חודשי עבודות שרות, פסילת רישיון ל-20 שנה, על נאשם שהורשעה בעבירות של אי מתן זכות קדימה וגרימת מוות ברשלנות של האתלטית המצטיינת נועה חייט ז”ל שרכבה על אופניה. השופטת הורתה לנאשמת לפצות את משפחת המנוחה ב-40 אלף שקלים.
- דרס למוות הולך רגל – נידון למאסר
- הנהג שהרג את בני משפחת רוסטסקי נידון ל-4 שנות מאסר: “הלוואי שהייתי הולך במקומם”
- נהג שיכור וגרם לתאונה קטלנית – יפצה את משפחת המנוחה במיליון שקלים
על פי כתב האישום, לפני כשנתיים וחצי, נהגה הנאשמת ברכבה בחיפה. הכביש בו נהגה הנאשמת היה כביש עירוני, דו מסלולי, כאשר בכל מסלול שני נתיבי נסיעה. הנאשמת התכוונה לפנות שמאלה, מנתיב נוסף המיועד לפנייה שמאלה וכאשר הנאשמת התכוונה לפנות, רכבה על אופניה, במסלול הנגדי, נועה חייט ז"ל. הנאשמת הבחינה במנוחה, על פי כתב האישום, ואף על פי כן החלה בפנייה שמאלה, נכנסה לצומת, וחסמה את דרכה של נועה ז"ל שפגעה בדלת הימנית הקדמית של רכבה של הנאשמת, נפגעה קשות ומותה נקבע במקום.
הנאשמת הודתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום, והורשעה בהן. שירות המבחן התרשם כי הנאשמת לקחה אחריות מלאה על התרחשותה של התאונה, וכי היא חשה אשמה עמוקה, בעקבות מותה של נועה ז"ל. התסקיר גם תיאר את ההחמרה במצבה הנפשי של הנאשמת לאחר אירוע התאונה.
לשיטתה של התביעה, הכלל הוא, במקרים של גרימת מוות ברשלנות, הטלת מאסר מאחורי סורג ובריח. רשלנותה של הנאשמת, לטענת התביעה אינה רגעית, שכן הבחינה בנועה ז"ל רוכבת על אופניה בנתיב הנסיעה הנגדי. הקטל בדרכים, לדברי בא כוח התביעה, הינו מכת מדינה, ואוכל בנו בכל מקום ובכל זמן וכדי למגר את הקטל בדרכים על הנהגים לדעת כי מי שחוטא ברשלנות ובאי אכפתיות נענש כדבעי, כדי להגן על חייהם ובריאותם של אלה אשר בהם הוא עלול לפגוע.
בשונה מעמדת התביעה, השופטת קבעה כי המדובר ב"טעות רגעית של שיקול דעת" ולא מדובר באי מתן תשומת לב נמשכת לדרך ולתנאיה. דוגמת מצב שבו נהג נוסע במהירות גבוהה מזו המותרת שלא בהתאם לתנאי הדרך, מסיט את תשומת ליבו שלא לכביש ולדרך שלפניו למשל, הסתכלות במכשיר פלאפון, בתוכנת ניווט או ברדיו, או מצב שבו הנאשמת לא התבוננה כלל לנתיב התנועה שממולה ולא הבחינה במי שמגיע בנתיב הנגדי.
"הנאשמת", נכתב בגזר הדין, "הבחינה בנועה ז"ל מגיעה על אופניה בנתיב שמולה, אך טעתה בשיקול דעתה, שעה שסברה כי תספיק להשלים את הפנייה שמאלה. זוהי טעות קשה של שיקול דעת, אשר הסתיימה בתוצאה הקשה מכל, אבל זו עדיין טעות רגעית בשיקול הדעת. החלטה של שבריר שניה, שתוצאותיה כה טראגיות. רף הרשלנות שיש לייחס לנאשמת אינו גבוה, וכפועל יוצא מכך, עונש המאסר שיש להשית על כתפיה, בתוך מתחם הענישה".
השופטת הוסיפה באשר לרכיב פסילת הרישיון: "מנגד, אני סבורה כי ראוי לקבוע עונש של פסילה בפועל של רישיון הנהיגה, לתקופה משמעותית, ברף הגבוה של מתחם הענישה. אציין, כי לטעמי השתה של עונש של פסילה בפועל משמעותי על כתפי הנאשמת, יש בו משום העברת מסר הרתעתי ברור, גם מקום שבו עונש המאסר נקבע בדרך של עבודות שירות. יש בו משום העברה של מסר כי מי שגרם למותו של אדם אחר, בעת נהיגה, יורחק מהכביש לשנים ממושכות".
____________________________________________
