שופט בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, צבי פרנקל, דחה החלטה בבקשה של מורה ללמד ללא מסיכה מסיבות רפואיות. השופט פרנקל קבע כי זכות התלמידים ללמוד בסביבה בטוחה גוברת על זכותה של המורה ללמד ללא מסיכה. "לעיתים יש להגביל חירויות בסיסיות כדי להגן על האינטרס של הכלל", כתב השופט פרנקל בהחלטתו.
- האם מותר לפגוע בעיסוקו של מי שמסרב להתחסן?
- המשנה ליועמ”ש: “אסור למעסיק שלא להעסיק אנשים שלא חוסנו באופן גורף”
המורה מלמדת בבית ספר יסודי באילת, טענה שהיא אסתמטית ויש לה קושי לעטות מסיכה, מנהלת בית הספר אסרה עליה ללמד בצורה פרונטלית והורתה לה למד באמצעות מרחוק בלבד. המורה עתרה לבית הדין לעבודה וביקשה צו מניעה נגד משרד החינוך.
הטענה המרכזית של המורה היתה שמשרד החינוך פועל בחוסר סמכות מאחר שאם המבקשת פוטרה מעטית מסכה אין לפגוע בתנאי עבודתה ופגיעה זו היא בניגוד לדין, בניגוד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובניגוד לנהלים הפנימיים של משרד החינוך.
השופט צבי פרנקל דחה את בקשתה של המורה וקבע ש"באיזון בין הזכות של המורה ללמד לביו הזכות של התלמידים ומשפחותיהם שלא להיחשף למורה ללא מסיכה, זכות התלמידים גוברת".
בית הדין קבע שחובה על הנהלת בית הספר לדאוג לסביבת לימודים בטוחה ובריאה ולעיתים "יש להגביל חירויות בסיסיות כדי להגן על האינטרס של הכלל".
השופט פרנקל הוסיף וקבע שעל בתי המשפט ובית הדין לעבודה לדאוג לאינטרס הציבורי כאשר זכויות מתנגשות. "בין ההתנגשות הנטענת בין תנאי עיסוקה של המבקשת", כתב השופט בהחלטתו, "לבין החובה להימנע מהדבקה של תלמידי בית הספר, הזכות של התלמידים גוברת. זכויותיו של פרט אחד אינה בהכרח עדיפות על זכויות הפרט של פרטים אחרים. זכותו של תלמיד להגנה על בריאותו אינה פחותה רק מכיוון שיש פרטים רבים כמוהו. אין כאן הגנה על זכויות ציבור בעלמא אלא הגנה על כל פרט, גם אם הוא חלק מציבור".
________________________________________________
