שופט בית משפט המחוזי בתל אביב, עודד מאור, דחה בקשה לצו חוסם, האוסר נקיטת וקידום הליך בבית משפט באנגליה, במטרה למנוע בירור תובענה ייצוגית, שהגישו בישראל יבואנים ויצואנים נגד חברות הובלה ימית. "לא הוכח ששיקולי צדק מובילים למסקנה שיש לחסום את המשיבה מניהול ההליך בו נקטו בבית המשפט באנגליה, ובפרט כי לא מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה מתוך כוונה רעה", נכתב בהחלטת ביהמ"ש.
המבקשים הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד שלוש חברות הובלה ימיות בגין "דמי הצפיפות" שנגבים מיבואנים או יצואנים, כתוצאה מצפיפות חריגה בנמל ימי בין נמל המוצא לבין נמל היעד, שנועד לממן הפסדים בגין מצב בו האוניות מנועות מלהיכנס לנמל עקב צפיפות או שביתה. אחת החברות Shipping Mditerranean, הגישה בקשה לסילוק בקשת האישור על הסף בשל תניית שיפוט ייחודית זרה, וכי ישראל לטענתה איננה הפורום הנאות לדון בסכסוך. המשיבה הודיעה שהיא פנתה לבית המשפט הגבוה באנגליה בבקשה ליתן צו חוסם כנגד המבקשות בגין ההליך שננקט כאן. בית המשפט הגבוה באנגליה קבע את הבקשה לפניו לדיון בהמשך חודש מרץ.
לאור הודעה זו, הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן צו חוסם נגד חברת ההובלה הימית, Shipping Mditerranean, שאוסר עליה לנקוט ולקדם כל הליך בבית המשפט באנגליה, שנועד לחסום, לעכב, לסכל או למנוע את בירור בקשת האישור והתובענה הייצוגית שהוגשה לבית המשפט בישראל.
כאמור, השופט מאור דחה את הבקשה אף ללא צורך בתשובה וציין כי משמעותו המעשית של הצו החוסם היא פגיעה בזכות הגישה לערכאות, ובמקרים בהם מבוקש ליתן צו חוסם כנגד ניהול הליך בפורום זר, כפי שמבוקש בעניין זה, מהווה הדבר גם פגיעה בעקרון כיבוד הערכאות הזרות.
"גם טענת המבקשות", כתב השופט מאור, "שהמדובר בתניות מקפחות לפי חוק החוזים האחידים הישראלי – אינה יכולה להוות טעם שיצדיק מתן הצו. הרי גם לשיטת המבקשות עצמן יכול וההליך כאן יתברר בהתאם להוראות הדין האנגלי, כך שאין להיתלות בטענות מתחום דיני החוזים האחידים הישראלי, אם ההליך יתברר על פי הדין האנגלי, ויכול שטענות אלה לא תתבררנה כלל".
עוד כתב השופט מאור בפסק הדין: "לא זו אף זו; שומה עלי לנקוט משנה זהירות בהפעלת שיקול הדעת בהענקת הצו החוסם, וכאמור בהלכה, להעניקו רק במקרים נדירים וחריגים במיוחד. האיפוק והריסון נדרשים במיוחד כאשר המדובר במשיבה שאיננה תאגיד ישראלי, הפונה לבית המשפט באנגליה, ויש בכך משום התערבות ממשית בהליכים המתנהלים בבית המשפט באנגליה, בניגוד לעקרון כלל כיבוד הערכאות".
לדברי השופט מאור, אין בידיו לקבל את טענת המבקשות שפניית המשיבה לבית המשפט באנגליה נעשתה בחוסר תום לב. "הגשת תביעה לערכאה זרה בעת שמתנהל הליך בישראל", כתב בהחלטתו, "אינה מהווה היא כשלעצמה שמדובר בהליך קנטרני, וכי המדובר בחוסר תום לב. מכל האמור לעיל אני סבור שהמבקשות לא הרימו את הנטל להוכיח ששיקולי צדק מובילים למסקנה שיש לחסום את המשיבה מניהול ההליך בו נקטו בבית המשפט באנגליה, ובפרט כי לא מדובר בתביעה קנטרנית שהוגשה מתוך כוונה רעה".
_______________________________________________________
