הרכב שופטי בית משפט המחוזי בחיפה, בראשות אב"ד יחיאל ליפשיץ, גזרו על מחמוד ג'בארין, בן 38, תושב אום אל פחם, 5 שנות מאסר לאחר שהורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות ביטחוניות ואחרות, בהקשר למגעים שניהל עם פעילים המזוהים עם ארגון חיזבאללה ולתמיכתו בארגון זה. "נטילת האחריות המהותית מצדו מוטלת בספק", כתבו השופטים בגזר הדין, "והדבר משליך מטבע הדברים על החשש שמא יחזור על מעשיו בעתיד".
על פי כתב האישום, בשנת 2005 הנאשם החל לתמוך בחיזבאללה ובחר בעלי ח'מינאי, מנהיג איראן, כבעל הסמכות הדתית שלו. על רקע זה הנאשם קרא פסקי הלכה והתבטאויות של עלי ח'מינאי, קרא תכנים שיעים ויצר קשר עם מוסלמים שיעים נוספים ברחבי העולם. בשנים האחרונות ועד למעצרו של הנאשם לפני שנתיים, החל הנאשם לגלות עניין הולך וגובר בארגון החיזבאללה ובחסן נסראללה ופיתוח הזדהות אידיאולוגית עם הארגון, ערכיו ומטרותיו.
במהלך התקופה ביצע הנאשם פעולות שונות שהביעו תמיכה בארגון, כך מתואר באישום. במהלך התקופה הנאשם החזיק בשני חשבונות ברשת החברתית פייסבוק, חשבון ברשת הטוויטר והיה בעל תוכנות מסרים "מסנג'ר" ו"ווטסאפ".
בתקופה זו, נטען, הנאשם צפה בטלוויזיה בחדשות בערוץ "אלמיאדין" המקושר לחיזבאללה, צפה באינטרנט בערוץ אלמנאר, עקב אחרי דף הפייסבוק של החיזבאללה, צפה בנאומים של נסראללה, ובסרטוני וידאו של החיזבאללה; ופרסם בחשבונות הפייסבוק שלו פרסומי תמיכה והזדהות עם ארגון החיזבאללה ומנהיגו. כמו כן, במהלך שנת 2018 הנאשם השתייך לקבוצת ווטסאפ בשם "אלמנאר" המשויכת לחיזבאללה.
בכתב האישום צוין, כי פעמים במהלך השנים האחרונות, תוחקר הנאשם על ידי שירות הביטחון הכללי והוזהר לבל ימשיך לתמוך בפעילות טרור כמו פעילות חיזבאללה. בנוסף, בחקירתו השניה, הובהר לו כי החיזבאללה הוא ארגון טרור המוגדר כאויב, וכי כל קשר עם מי מהארגון מהווה עבירה על החוק. עוד הובהר לו כי עצם אי-דיווח אודות הצעת שיתוף פעולה מצד גורם מהחיזבאללה הינו בעייתי.
למרות האזהרות, פנה לנאשם פעיל חיזבאללה וביקש מהנאשם שיסייע לארגון בכך שישלח לו באמצעות הווטסאפ תמונות וסרטוני וידאו של מקומות שונים בישראל, על מנת שהוא יוכל לפרסם אותם בחשבון הטוויטר שלו כנגד הפרסומים של סא"ל אדרעי וכנגד מדינת ישראל.
זאת, במסגרת רצון להשפיע על התודעה של אזרחי ישראל ולייצר בקרבם פחד ובהלה וכדי להעביר מסר לפיו לחיזבאללה יש אפשרות להגיע לכל מקום בישראל. הנאשם הסכים לבקשותיו של הפעיל מתוך רצון לסייע למאמץ התקשורתי, התעמולתי והמלחמתי של החיזבאללה כנגד ישראל, וכן מתוך הבעת הסתייגות מהפעולה המבצעית שצה"ל נקט אותה עת בצפון הארץ לחשיפת מנהרות של חיזבאללה.
במסגרת הסדר טיעון הודה הנאשם במיוחס לו. חרף הודאתו, הרכב השופטים ציין בגזר הדין כי נטילת האחריות המהותית מצדו "מוטלת בספק" והדבר משליך מטבע הדברים על החשש שמא יחזור על מעשיו בעתיד.
"הרקע לעבירות ולמעשים אותם ביצע הנאשם היה אידיאולוגי", כתבו השופטים בגזר הדין, "ועיון בתסקיר שירות המבחן מעלה כי הנאשם לא הביע חרטה של ממש על מעשיו, ובמקום זאת העלה הסברים מופרכים למעשיו. כך, לדוגמה, תירץ את מעשיו בכך שרק שלח לפעילי החיזבאללה תמונות של "אזורים יפים בארץ", וכיוצא באלה הסברים חסרי שחר. הסברי בא כוח הנאשם לקשיי תקשורת עם שירות המבחן נטענו בעלמא ולא ניתן לקבלם. עוד בהקשר זה, אפנה לכך כי הנאשם הוזהר פעמיים על ידי שירות הביטחון הכללי לבל ימשיך בפעולותיו ובתמיכה בארגון. אזהרות אלה העלו חרס. לכן, נתונים אלה והתרשמות שירות המבחן מהנאשם כי קיים סיכון להישנות עבירות דומות בעתיד, מחזקים את עתירת המאשימה לענישה שתביא לידי ביטוי את סוגיית ההרתעה האישית".
"נוסף על כך", נכתב עוד, "על הענישה לתת ביטוי גם לשיקול הרתעת הרבים. בעידן בו מעשים כגון אלה שתוארו לעיל וניסיונות לגייס אנשים כנאשם, מבוצעים במדיה הדיגיטלית, על המערכת המשפטית להבהיר לכל אלה השוקלים לבצע מעשים הדומים למעשי הנאשם, כי ענישתם תהיה משמעותית".
_______________________________________________
