שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, קיבל לידיו בקשות שונות של המשטרה להמשיך ולהחזיק במסמכים ובציוד שנתפס אצל חשודים אשר מתנהל בעניינם הליך הסגרה. הבקשות הוגשו לביהמ"ש בנתניה במסגרת תיק המעצר, אף שבקשות להסגרת חשודים מתקיימות אך ורק בביהמ"ש המחוזי בירושלים. אם כך, שאל השופט אבנון, היכן יש לדון בבקשות התפיסה? האם אצלו בביהמ"ש השלום או שמא בביהמ"ש המחוזי בירושלים?
בשל העובדה שעד כה לא ניתנה הלכה מחייבת הקובעת היכן יתנהלו הליכים בנוגע לתפיסת נכסים של מבוקשים להסגרה, קבע השופט אבנון כי מי שידון בבקשות שהוגשו לידיו יהיה ביהמ"ש המחוזי בירושלים. לשיטתו, מפאת חשיבותה וחדשנותה של הסוגייה, ביהמ"ש המחוזי בבירה הוא זה שיצטרך לתת על כך מענה. בשל כך, איחד השופט אבנון שני תיקים נפרדים שהוגשו לפתחו והורה על העברתם.
שני התיקים שאוחדו עוסקים בבקשות של המשטרה להמשיך ולהחזיק בתפוסים באופן קבע, עד להכרעה בתיק הפלילי. בשני התיקים הוגשו הבקשות לאחר שכבר הוגשה בקשה להסגיר את החשודים לצרפת.
החשודים בהליך הראשון נעצרו לפני כשנה בחשד לביצוע עבירות הונאה מתמשכות כלפי גורמים בצרפת, בגינן יוחסו להם עבירות שכללו, בין השאר, התחזות לאחר בכוונה להונות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לפשע והלבנת הון. החקירה נפתחה ביוזמת משטרת צרפת, שפנתה בבקשת סיוע למשטרת ישראל, כאן טופל ההליך בידי היחידה הארצית לחקירת פשעים כלכליים. במהלך מעצרם של החשודים נתפסו מהם מסמכים וחפצים שעשויים לשמש במשפטם.
הליכי המעצר נדונו בתחילה בבית משפט השלום בראשון לציון, המשיכו בבית משפט השלום בירושלים, ועם הגשת עתירה להסגרה, נדונו בבית המשפט המחוזי בירושלים סופו של דיון נקבע כי החלטות בעניין תפוסים לאחר שהוגשה עתירה להסגרה, צריכות להידון בבית המשפט המחוזי בירושלים – הדן בעתירה להסגרה.
גם בהליך השני, מדובר בחשודים שנעצרו בחשד לביצוע עבירות הונאה גם הפעם נוהלה החקירה בישראל על ידי יאל"כ ונתפסו חפצים ומסמכים והוגשה בקשת הסגרה על ידי צרפת. המשיבים הגישו בקשה להשבת תפוסים בה טענו כי המדינה מחזיקה בתפוסים בחוסר סמכות, זאת מאחר שנמנעה מהגשת בקשה להארכת תוקף התפיסה עד לתום ההליכים, בצמוד לעתירת ההסגרה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים.
הפרקליטות טענה כי כל התפוסים הרלוונטיים נתפסו אך ורק לצורך הליך ההסגרה ומתוקפו הוא איננו מקנה סמכות לדון בתפיסת תפוסים. הסמכויות היחידות שהוקנו לבית המשפט המחוזי: להורות על מעצרו של מבוקש, ולקבוע האם הוא בר הסגרה והחוק הרלוונטי הוא פקודת סדר הדין הפלילי מעצר וחיפוש, המקנה לבית משפט השלום סמכויות לדון בענין תפוסים עד שאלו יוגשו כראיה.
השופט אבנון הגיע למסקנה לפיה כל השיקולים מצדיקים איחוד ההליכים הזמניים בידי בית משפט אחד, הוא בית המשפט המחוזי בירושלים אליו מוגשת עתירה להסגרה, אולם ציין כי בנסיבות אלה ובשל השינוי מרחיק הלכת, עוכב ביצוע ההחלטה למשך שבועיים, באופן שיאפשר לפרקליטות המדינה לשקול הגשת ערר, ולחלופין פרק זמן סביר להגשת בקשה מעודכנת לבית המשפט המחוזי בירושלים בשני המקרים שנדונו.
_______________________________________________
