האם "פינת הקבב" בשכונת התקווה משמשת לפעילות עבריינית של ארגון מוסלי?

ביהמ"ש המחוזי בת"א קיבל את עמדת המדינה וקבע כי המסעדה לא תקבל רישיון עסק בגלל שמתבצעת בה פעילות עבריינית של משפחת מוסלי: "קיימת תשתית ראייתית לכך שאת המקום מנהל בפועל דמות השייכת לגורמי פשיעה"
דנה לווינסקי |
אילוסטרציה envato

שופטת בית המשפט המחוזי ת"א, רחל לביא-ברקאי, קיבלה את עמדת המדינה ודחתה עתירה מנהלית של מאיר חנום שהוגשה בגין סירוב המשטרה להעניק רשיון עסק ל"פינת הקבב" בתל אביב.

לטענת המשטרה, הסירוב נובע לאור העובדה כי נמצא חשד שהעסק משמש לפעילות עבריינית של חברי ארגון מוסלי.

"פינת הקבב" הינו עסק שפעל בשכונת התקווה בתל אביב, בין השנים 2014-2017 קיבל המקום רישיון עסק שהוארך מעת לעת.

במהלך שנת 2017 טרם פקיעת הרישיון העסק הוגשה בקשה לחידוש הרישיון, בקשה זו סורבה על ידי המשטרה בטענה כי העסק משמש את חברי ארגון מוסלי.

למרות האמור המשיך המקום לפעול ללא רישיון.

במהלך שנת 2019 הגיש העותר בקשה חדשה לקבלת רישיון עסק. גם הפעם עמדה המשטרה על סירובה בטענה כי בהתבסס על מידע מודיעיני נמצא חשד כי המקום משמש לפעילות עבריינית של חברי ארגון מוסלי והעותר אינם הבעלים של המקום אלא "איש קש" הפועל בשם ולטובת משפחת מוסלי.

בגין סירוב זה הגיש העותר השגה במסגרתה טען כי אין הצדקה לסירוב כיוון שדי בכך שבעבר ניתן אישור המשטרה ולא הוצג כל שינוי בנסיבות.

המשטרה דחתה את ההשגה בין היתר בטענה כי העסק משמש להסתרת גורמי פשיעה העושים בעסק כשלהם והכל תוך סיכון שלום הציבור. לאחר דחיית ההשגה הוגשה לבית המשפט העתירה.

במסגרת פסק הדין קבעה השופטת ברקאי, כי מהחומר המודיעיני שהוצג בפניה, לרבות חומרי הגלם עצמם, היא שוכנעה כי "קיימת תשתית ראייתית לכאורה לעמדת משטרת ישראל לפי העותר רשום כבעל העסק בהיותו איש קש של מי שמנהל ושולט בעסק בפועל, דמות השייכת לגורמי פשיעה ידועים וכי במקום העסק מתנהלת פעילות עבריינית מקיפה אשר יש בה כדי להקים חשש ממשי לשלום הציבור".

"הסבריו של העותר", כך על פי פסק הדין, "כמו גם תצהירים שצרף בתמיכה לבקשתו, אין בהם בכדי לסייע לעותר, מאחר וגם אם חלק מבני משפחת מוסלי אליה מיוחסת הפעילות העבריינית הנעשית במקום, אינם בארץ, כטענתו, אין בכך כדי לאיין את קיומה של פעילות עבריינית במקום ו/או את הסכנה הקיימת מפעילות של חברי ארגון אחרים ו/או בני משפחה אחרים מבני משפחת מוסלי, העושים שימוש בעסק בין ישירות ובין באמצעות אחרים. כך גם אין בטענתו כי חשד להלבנת הון, אינו עולה בקנה אחד עם חשד להעלמת מס, כדי לסייע. יש גם יש שהדברים כרוכים אחד בשני".

לדברי השופטת, "נקבע לא אחת, כי המשטרה רשאית ואף חייבת לשקול בכל עניין המובא לאישורה אם יש מבחינת ההגנה על שלום הציבור והצורך במניעת עבריינות מקום להתנגד להענקת הרישיון המבוקש".


לצפייה ודירוג כבוד השופטת רחל לביא-ברקאי

שתף את הכתבה ב:
רוצים להשאר מעודכנים בכל מה שחם בעולם המשפט?
הורידו את אפליקציית אוביטר:

אפליקציית אוביטר לאנדרואיד https://bit.ly/31H6hrk

אפליקצית אוביטר לאייפון https://apple.co/31GhGHV

לדף הפייסבוק שלנו https://bit.ly/32LKr5E

להצטרפות לאחת מקבוצות הוואטסאפ שלנו https://obiter.co.il/ask-lawyer

אתר החדשות המשפטיות obiter.co.il עושה כל מאמץ לאתר זכויות על תמונות וסרטונים המתפרסמים בו. אולם לעיתים התמונות והסרטונים מופצים ברחבי הרשת ולא מתאפשרת הגעה למקור החומר הויזאולי, לכן בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים כל אדם הרואה עצמו נפגע עקב בעלות על זכויות היוצרים של תמונה או סרטון מוזמן לפנות להנהלת האתר office@obiter.co.il

צרו איתנו קשר בנוגע לכתבה:

    נגישות