שופטת בית משפט לענייני משפחה באשדוד, רותם קודלר עיאש, קבעה כי אם תפצה את האב בסכום כולל של 150 אלף שקלים בגין לשון הרע ופיצוי בגין אחריותה לניתוק האב מילדיו וכמו כן בנוסף חייב האם והסבתא ביחד ולחוד לפצות את האב בסך 65 אלף שקלים בגין עוולת הרשלנות, זאת לאחר שהאב הגיש תביעה נזיקית בעקבות ניכור הורי והגשת תלונת שווא במשטרה על פגיעה מינית שכביכול ביצע בבת.
"הורה המנכס לעצמו באופן בלעדי את כלל הזכויות ההוריות, צריך באותה מידה לשאת לבדו בחובות ההוריות", כתבה השופטת בפסק הדין.
התביעה הוגשה על ידי אב, כנגד בת זוגו לשעבר ואימה, בגין נזקים ממוניים ולא ממוניים שנגרמו לו לטענתו בעטיין של הנתבעות אשר לא בחלו בשום אמצעי על מנת להרחיקו מחיי ילדיו, אגב הגשת תלונות שווא חמורות כנגדו למשטרת ישראל, בגין האשמות קשות ביותר של פגיעה מינית לכאורה בבתו הקטינה ותקיפת בנו הקטין, פגיעות שלטענתו לא היו ולא נבראו.
האב טען כי האם מערבת את הקטינים בסכסוך בין הצדדים, עד כדי הזדהות טוטאלית עמה, שוטפת את מוחם ומחדירה בהם פחדים שהוא מעונין לכאורה למכור את ביתם ולהשליכם לרחוב בלא קורת גג ובהתנהלותה גרמה להחרפת הנתק בינו לבין ילדיו, לתופעת ניכור הורי חמורה והכפשת שמו של התובע ברשויות, במסגרת החינוך של הקטינים ובקרב משפחה וחברים ופגיעה בשמו הטוב ובכבודו.
השופטת קודלר עיאש קבעה כי הפרסומים של האם בעניין טענות לפיהן לכאורה האב פגע מינית בקטינה ופיזית בקטין, נועדו לפגוע בשמו הטוב של האב ובעיקר לאיין את זכויותיו ההוריות ובכלל זה ניתוק האב מילדיו.
הפרסום נועד להשפיל את האב ולבזותו בעיני הבריות וכל שכן בעיני ילדיו ומשפחתו המורחבת ובית המשפט שוכנע כי נגרמה לו עוגמת נפש וכי הוא הושפל בצורה קשה ביותר.
ביחס לרכיב הנוגע להגשת תלונת שווא קבע בית המשפט כי האדם הסביר לא היה פותח בתלונת שווא שקרית, לא היה מוסר עדות כוזבת ולא היה יוזם הזמנת מכתב שיגולל סיפור מעוות, פרי דמיונו, על פגיעה מינית בקטינה ע"י אביה.
נקבע כי משיקולי מדיניות משפטית יש להוקיע שיתופי פעולה בין בני משפחה הפועלים מתוך נקמה על מנת לפגוע בבן משפחה אחר.
השופטת הוסיפה כי נגרמו לאב נזקים ממשיים בעקבות הגשת התלונה. האב נאזק בשדה התעופה, נעצר למשך 5 ימים, נחקר ועוכב בישראל למשך שלושה חודשים.
בכל הנוגע להבחנה בין הסבתא לאם קבע ביהמ"ש כי עניינה של הסבתא מובחן מעניינה של האם, שכן הסבתא לא הגישה תלונה במשטרה, אך שיתפה עצמה במעשה וסייעה לבתה באמצעות מסירת עדות כוזבת במשטרה.
"משהוכח שהתלונה שהגישה הנתבעת למשטרה, הינה תלונת שווא שנמסרה בזדון וכי בעקבות תלונה זו האב נאזק, נעצר ויציאתו מהארץ עוכבה וכתוצאה מכך שלוות חייו וחירותו נשללו למשך כל מהלך האירוע, די בכך כדי להקים לתובע עילת פיצוי נזיקי", נכתב בפסק הדין.
ביחס לרכיב הנוגע לנזקים שנגרמו כתוצאה מהניכור ההורי שנקבע שהאם אחראית לו, נקבע כי מקום בו המפתח לחידוש הקשר נמצא אצל האם, אך היא לא פועלת באופן אקטיבי לשינוי המצב העגום, הרי שהאם אינה ממלאת את חובתה כהורה ובפרט כהורה משמורן ופוגעת בזכויותיו ההוריות של האב ואין מדובר במעשה עוולתי אחד כי אם בעוולה מתמשכת.
חלק מרכיבי התביעה התקבלו כאמור ונקבע לגביהם פיצוי וחלק נדחו.
ביחס לרכיבים שהתקבלו ביהמ"ש הביא בחשבון כי בפסק דין אחר כבר הורה על ביטול חיוב האב במזונות הקטינים וקבע כי: "הורה המנכס לעצמו באופן בלעדי את כלל הזכויות ההוריות, צריך באותה מידה לשאת לבדו בחובות ההוריות", נכתב בפסק הדין. בנוסף חויבו הנתבעות בהוצאות ההליך בסך כולל של 050 אלף שקלים לטובת התובע.
מעבר לחיוב הכספי המשתמע בפסק הדין בביטול המזונות, מצא בית המשפט להוסיף ולחייב את האם בפיצוי על הצער ועוגמת נפש שנגרמו לאב עקב הניתוק מילדיו בסכום של 50 אלף שקלים.
