דיירים ששכרו נכס בבעלות הקיבוץ טענו בתביעה שהגישו כי נגרם נזק לחפצים שלהם, בשל הצפה בדירה ועל הקיבוץ לפצות אותם בשל רשלנות.
אולם הקיבוץ הגיש תביעת נגד בטענה כי השוכרים לא שילמו את כל התשלומים ולא החזירו את הדירה לקדמותה בטרם עזבו אותה.
שופט בית משפט השלום חיפה, אורי גולדקורן, דחה את תביעת השוכרים והורה להם לשלם לקיבוץ כ-12 אלף שקלים פיצוי כולל הוצאות ושכ"ט עו"ד.
התובעים שחתמו חוזה עם הקיבוץ, במסגרתו שכרו דירה, הכוללת חדר אחד, מטבחון, מקלחת ושירותים, התחייבו לשלם לקיבוץ תשלום חודשי בסך 1,200 שקלים.
בחלוף מספר חודשים ביקשו השוכרים לסיים את השכירות לפני תום התקופה.
סוכם כי השכירות תסתיים כעבור חודש ועד למועד זה ישולמו דמי שכירות, אולם השוכרים לא החזירו את החזקה בדירה עד למועד האמור וביקשו ארכה של מספר ימים.
לפני היציאה מהדירה, השוכר סגר את ברז המים הראשי מחוץ לדירה כדי לפרק את מסנן המים שהיה שייך לו.
משהתברר לו שחסר חלק כדי לסגור את צינור המים במטבח, הוא יצא לרכוש את החלק הדרוש והותיר את הצינור במטבח פתוח ואת הברז הראשי סגור.
בעל דירה סמוכה שהצינור הינו משותף גם לו פתח את הברז הראשי וגרם להצפה בדירת השוכרים והחפצים שהיו בארגזים על הרצפה נרטבו.
בעקבות כך, השוכרים הגישו כתב תביעה נגד הקיבוץ בגין נזקים שנגרמו, לטענתם, לרכושם בעקבות הצפת המים. בכתב ההגנה שהגיש הקיבוץ הוא הכחיש את אחריותו להצפה ולנזקי השוכרים.
הקיבוץ אף הגיש תביעה שכנגד, נגד השוכרים, בה עתר לקבלת פיצוי בגין חובות שכירות, עיכוב בפינוי הדירה, נזקים בדירה ואובדן חודש של דמי שכירות.
השופט גולדקורן, שדחה את תביעת השוכרים על הנזק קבע כי לולא השוכר פירק את ברז המים, לא הייתה נגרמת ההצפה ולמעשה עיקר ההתנהגות העוולתית טמונה במעשה של השוכר שפירק את ברז המים במטבח ויצא מהדירה.
"כיוון שהשוכר הוא היחיד שידע כי הברז במטבח מפורק", כתב השופט, "היה עליו לנקוט באמצעי זהירות נוספים ולעדכן אף את הקיבוץ. היה באפשרותו לצפות את הסיכון שטמון בפתיחת ברז המים הראשי ולא להסתפק בסגירתו. ברז המים הראשי היה מחוץ לדירה במרחב ציבורי והיה באפשרותו של השוכר לצפות אפשרות שמשהו עשוי ויכול לפתוח אותו בחזרה".
באשר לתביעת הקיבוץ, קבע השופט כי "הוכח שהשוכרים לא סיידו את הדירה ולא השיבו אותה לקדמותה, בניגוד להסכם. השוכרים גם נותרו בחוב עבור תשלום דמי שכירות בסכום זה, ולפיכך על השוכרים לשלמו לקיבוץ. אשר לפיצוי בגין איחור במסירה, כיוון שבקיבוץ הודו שאישרו ארכה נוספת ובשים לב לכך שמדובר בפינוי לפני המועד המקורי בהסכם, אין לפצות את הקיבוץ בגין איחור במסירה".
