שופט בית משפט השלום בעכו, ג'מיל נאסר, קיבל תביעה של בני זוג מאזור הצפון שטענו כי נפלו קרבן למעשה עוקץ מצד הנתבעים, בני זוג, שמכרו להם רכב, בתמורה מלאה, חרף ידיעתם שהוא משועבד ולא ניתן להעביר את הבעלות בו על שמם. השופט הורה למוכרים 4.5 שנים לאחר המכירה לקבל את הרכב ולהחזיר לתובעים את כספם.
התובעים טענו כי לפני 4.5 שנים נחתם בינם לבין הנתבעים הסכם מכר, לפיו מכרו להם הנתבעים את הרכב תמורת סך 163 אלף שקלים, כולל התחייבות להעביר את הבעלות ברכב על שמם מיד עם קבלת מלוא התמורה המוסכמת. התובעים שילמו את תמורת הרכב במלואה באמצעות העברה בנקאית בסך 150 אלף שקלים לחשבון הבנק של המוכרים וכן שילמו סכום נוסף בסך 13 אלף שקלים לסוחר הרכב שהתחייב, בשם המוכרים, להעביר את הבעלות ברכב על שמם, עד לא יאוחר מ- 7 ימים מיום חתימת הסכם המכר, שאם לא כן, הוא יחזיר להם את מלוא התמורה ששילמו.
התובעים טענו כי בחלוף 7 הימים ומאחר והבעלות ברכב שרכשו לא הועברה על שמם, הרי הסכם המכר בוטל, כאשר נשלחה על ידם הודעת ביטול עסקה לסוחר הרכב ואף שיק ביטחון שמסר הסוחר מחשבונו הפרטי על מלוא התמורה ששולמה בגין הרכב, לא כובד ע"י הבנק עקב הגבלת חשבונו של סוחר הרכב. בדיקה במשרד המשפטים העלתה כי הרכב משועבד לטובת בנק הפועלים כנגד הלוואה שנטלו המוכרים.
עוד נטען בתביעה כי למרות דרישות חוזרות ונשנות לנתבעים לשלם את חובם, הם בחרו שלא להחזיר את הכספים שקיבלו מהתובעים בגין הרכב. עוד נטען, כי הרכב בחזקתם ובשימושם של התובעים, אך ללא יכולת להעביר את הבעלות במשרד הרישוי על שמם.
מנגד טענו המוכרים כי מעולם לא ייפו את כוחו של סוחר הרכב לביצוע פעולות בקשר לרכב מעבר למציאת קונה. לעניין תשלום התמורה הנטענת, טוענים המוכרים כי התשלום בסך 150 אלף שקלים לא בוצע בהעברה בנקאית לחשבונם.
לשיטתם, הם כלל לא ידעו כי הרכב נמכר וכי השיק הבנקאי אשר מסר להם הסוחר הינו חלק מהתשלום בגין מכירת הרכב, שכן על גבי השיק אין כל פרט מזהה הקושר את השיק לתובעים. לגרסתם סוחר הרכב טען בפניהם כי מדובר בשיק עבור עסקה אחרת, והוא נרשם על שם הנתבעת רק לצורך עזרה בפירעונו בשל בעיות אישיות בהן מצוי הסוחר והראיה לכך שהנתבעים העבירו את מלוא סכום השיק הבנקאי מיד לאחר הפקדתו בחשבונם לחשבונו של הסוחר.
סוחר הרכב עתר לדחיית התביעה נגדו. לטענתו, הוא נפל קרבן למוכרים אשר רימו אותו ונותרו חייבים לו עשרות אלפי שקלים.
השופט דחה את דברי המוכרים שטענו כי סוחר הרכב לא היה מוסמך מטעמם למכור את הרכב לתובעים וכן שהוא מכר את הרכב לתובעים במחיר שאינו המחיר עליו הוסכם עם המוכרים. "לאחר שבחנתי את חומר הראיות", כתב השופט בפסק הדין, "הגעתי למסקנה כי עלה בידי התובעים להוכיח ברמה הנדרשת במשפט אזרחי כי ביקר התובע במגרש למכירת רכבים משומשים בנהריה המנוהל ע"י סוחר הרכב ולאחר מו"מ, רכש ממנו את הרכב נשוא התביעה תמורת 163 אלף שקלים. הוא לא ידע שהרכב שועבד קודם לכן לטובת בנק הפועלים והוא משמש כבטוחה להבטחת פירעון הלוואה שנטלו המוכרים לשם מימון רכישתו מהבעלים יד ראשונה".
על פי פסק הדין, הוא מקבל את גרסת התובע לפיה כלל לא היו מודע לקיומו של השעבוד עובר למועד ביצוע עסקת המכר עם סוחר הרכב נתמכה בהוראות הסכם המכר עצמו לפיו המוכר מצהיר בפניו כי הרכב נקי מכל חוב ו/או שעבוד ו/או עיקול ו/או זכויות צד ג' כלשהן והדבר נודע לו לראשונה רק לאחר ביצוע העסקה עם התובעים.
השופט ציין עוד כי לא יכול להיות ספק, כי לו הייתה המוכרת מצהירה אמת בפני סוחר הרכב במסגרת חתימתה על הסכם התיווך שהוא למעשה משועבד לבנק הפועלים, כולל פירוט יתרת חוב ההלוואה ניתן להניח בדרגת הסתברות גבוהה, כי הייתה "התקלה", שהובילה למצב דברים שבו נמכר רכב "משועבד" לתובעים נמנעת.
באשר לסוחר הרכב קבע השופט כי הוא לא מצא לנכון ליידע את הקונים במעמד ביצוע העסקה כי בהצהרתו החוזית הנ"ל, הוא מסתמך רק על הצהרת המוכר באשר לשעבוד ואם הוא היה מיידע את הקונה, לא מן הנמנע, כי התובע היה מבצע בעצמו את הבדיקות הנדרשות ולא היה מסתכן לרכוש את הרכב.
בסיכומו של דבר קבע השופט כי החוזה שנחתם מבוטל והמוכרים צריכים להשיב לקונים 125 אלף שקלים בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום מכירת הרכב לפני 4.5 שנים ועד התשלום המלא בפועל ובתמורה יחזירו להם את הרכב. על סוחר הרכב קבע השופט כי הוא ישלם סכום של 38 אלף שקלים לקוני הרכב עם ריבית והצמדה מיום המכירה. כמו כן הורה השופט לנתבעים לשלם למוכרים את האגרה ששילמו וכן 37 אלף שקלים שכ"ט עו"ד.
_______________________________________________________
