לבית המשפט המחוזי מרכז, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית בסך של 15.4 מיליון שקלים, נגד מכון התקנים הישראלי, בגין גביית יתר של תשלום חובה, שמשלם כל מי שמייבא לישראל מוצר החייב בתקן. התביעה הוגשה על ידי יבואן ויועץ יבוא, בשמם של 8,000 יבואנים, שנפגעו כביכול מגביית היתר של מכון התקנים.
על פי התביעה, ככל היבואנים, נדרש גם התובע לקבל אישור ממכון התקנים לפני שחרור המוצרים שיובאו על ידו לצריכה בארץ. לצורך קבלת האישור, עליו להזמין נציג מטעם מכון התקנים אשר יגיע למחסניו, ויבצע בדיקה המכונה "זיהוי ונטילה".
במסגרת הבדיקה מבצע הנציג זיהוי של המוצר המיובא, ונוטל ממנו מדגם למכון התקנים. שם, יעבור המדגם בדיקת השוואה לאישור התקן שניתן לו מבעוד מועד, עוד בטרם ייבא את המשלוח לארץ, באמצעות אבטיפוס, שעבר בדיקת התאמה לתקן. לחלופין – המדגם שיילקח בבדיקה אמור לעבור בדיקת תקן מלאה במכון התקנים, וזאת במקרה שהיבואן לא דאג מראש לבדיקת התאמה של אבטיפוס.
היבואן ציין בתביעה כי עבור בדיקת הזיהוי, גובה מכון התקנים 231.2 שקלים. עבור זיהוי ונטילה גובה המכון 327.6 שקלים. "נטילה" היא למעשה הנסיעה עצמה של נציג המכון אל המחסנים ומשם חזרה למכון התקנים, כשברשותו המדגמים מהמוצרים אותם נטל, ועלותה, על פי ההפרש בין העלויות – היא 96.4 שקלים.
בבקשה לייצוגית נטען, כי יבואן שהגיש למשל, 10 בקשות "זיהוי ונטילה" יחד, יזכה לביקור אחד מנציג המכון, שבאותו מעמד יבצע זיהוי ונטילה של המוצרים בכל הבקשות שהוגשו. במצב כזה מתבצעת נטילה אחת בלבד, שהרי נטילה היא נסיעת נציג המכון למחסני היבואן, כך שמצופה שהמכון יחייב את היבואן בעד בדיקת זיהוי ונטילה אחת, ובעד תשע בדיקות זיהוי בלבד – אך בפועל, נטען, מכון התקנים מחייב את היבואן בעד 10 בדיקות זיהוי ונטילה מלאות – ולמעשה גורף לכיסו כ-900 שקלים נוספים שלא כדין, ובניגוד לנוהל של מכון התקנים עצמו, לפיו אין לחייב בגין הנסיעה בעת הטיפול במספר בקשות.
