שופט בית משפט השלום בבאר שבע, איתי ברסלר-גונן, גזר על אורן מלכה שכיהן כממונה על המועצה הדתית בעיר שדרות, 8 חודשי עבודות שירות וקנס כספי של 30 אלף שקלים, לאחר שהורשע במסגרת הסדר טיעון בשתי עבירות של מרמה והפרת אמונים ובעבירה נוספת של מרמה והפרת אמונים בתאגיד.
מלכה שהיה במועדים הרלוונטיים "עובד ציבור" וכיהן כממונה על המועצה הדתית בעיר שדרות במרבית התקופה שבין השנים 2009 ל-2017. תקופת כהונתו זו "נקטעה" לשנה ביוזמתו , בשל היבחרותו בבחירות המוניציפליות לשמש כחבר מועצת העיר שדרות ותפקידו כסגן ראש העיר שדרות ומחזיק בתיק "מסורת ישראל" בעיר בתקופה זו וכן ניהל בפועל גם את עמותת "עד שלום", אשר היה ממייסדיה ונמנה על חבריה.
על פי כתב האישום, העירייה התירה לעמותה להשתמש במבנה שבתוך בית ספר "רבין" בעיר לשם הפעלת שירותי רווחה ותרבות תורנית והנאשם השכיר בתשלום את מבנה "בית סהר" לאירועים פרטיים עבור אנשים פרטיים שפנו אליו תוך הצגת מצג שווא בפניהם לפיו ניתן לערוך במבנה זה אירועים פרטיים תמורת תשלום. כתב האישום תיאר 15 אירועים שונים בהם השכיר הנאשם את המבנה לאנשים שונים עבור עריכת אירועי שמחות ואבלות בתמורה כספית אשר שולמה או הועברה לנאשם על ידי נציגיו.
האישום השני, יחס לנאשם כי הורה לשני עובדים שהיו כפופים לו במועצה הדתית כמשגיחי כשרות, להסיע את בני משפחתו, במהלך שעות העבודה ובאמצעות רכב של המועצה הדתית, למקומות שונים לצרכיהם הפרטיים של בני משפחתו. כך למשל מתואר כי הנאשם הורה לאחד מעובדיו לבצע עבורו עשרות הסעות פרטיות תוך שימוש בכלי רכב של המועצה, ובכלל זה להסיע את בניו לישיבה בבני ברק, להסיע את בנותיו לסמינר בירושלים, להסיע את אשתו לקניות באשקלון ובשדרות וכן לבצע עבורו שליחויות נוספות בענייניו הפרטיים.
לטובת הנאשם העידו ארבעה עדי אופי, ביניהם ח"כ יעקב מרגי, שהעיד אודות הצלחת הנאשם בקידום המועצה הדתית של העיר שדרות והפיכתה ממועצה דתית כושלת למועצה שזכתה מספר פעמים בפרס השר. לדבריו, הנאשם היה מוכן לכל יוזמה, נענה לכל דרישה למן הציבור ומאיר פנים לכולם. ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, העיד כי בהגיעו לתפקיד כראש העירייה התפעל מפועלו של הנאשם ששימש כראש המועצה הדתית והתנהל בצורה תקינה. מר דוידי העיד כי הוא עורך סקרי שביעות רצון בין התושבים בנוגע לכלל תחומי העיר ובתקופה שבה כיהן הנאשם כראש המועצה הדתית שביעות רצון התושבים הייתה גבוהה ביותר.
כתב האישום הוגש לבית המשפט במסגרת הסדר טיעון בין הצדדים, אשר כלל התחייבות המאשימה לעתור לעונש מאסר שיכול וירוצה בעבודות שירות בכפוף לכשירותו של הנאשם. הוסכם כי בנוסף לעונש זה תעתור המאשימה למאסר מותנה וקנס. עוד הוסכם כי ההגנה מאידך תהיה חופשית בטיעוניה אך לא תוכל לטעון לביטול ההרשעה.
השופט ברסלר גונן, שגזר על הנאשם עבודות שירות ציין בהחלטתו כי ניתן למצוא חוט מקשר בין האירועים, שעניינם ניצול הקופות הציבוריות, תוך ניצול מרותו של הנאשם על פני אחרים העובדים תחתיו, לשמשו לטובת ענייניו הפרטיים. "הכשל הערכי של הנאשם בתקופה הרלוונטית נגע למעשה בשני המקומות בהם פעל, הן בעמותה והן במועצה הדתית.
אופיין של העבירות, המבוססות על מרמה והפרת האמון, בין אם כלפי הציבור ובין אם כלפי העמותה מהווה חוט מקשר המצדיק בחינה ערכית של כלל המעשים במתחם ענישה אחד לכלל האירועים, גם אם אלו נפרשים על פני תקופה ארוכה יחסית", כתב השופט בהחלטתו.
השופט הוסיף: "הנאשם ניצל כאמור את מעמדו, את האמון שרוחש לו הציבור ואת כפיפותם של העובדים אליו, הן בעמותה והן במועצה הדתית, וכל המעשים בוצעו על מנת להניב כספים או שווי כספים לכיסו של הנאשם. שכרון הכוח והמעמד שלווה לתפקידו הרם, כמו גם הערכתו של הציבור לפועלו, הם שהביאו אותו לבצע את שעשה. עם זאת, אינני מקבל את טענת המאשימה כי יש לראות בנאשם כמי שהתגאה על הציבור. לא כך הדבר. הנאשם פעל עבור הציבור ולא הובאו ראיות כי סטה מפעילות זו, הגם שעשה גם לביתו".
_________________________________________________________
