שופטי בית המשפט העליון, הורו להגביל את ההסתייעות בשב"כ לאיתורם של מי שעמדו במגע עם חולים מאומתים ולהחילה "רק במקרים בהם חולה מאומת אינו משתף פעולה בחקירה האפידמיולוגית, או שלא מסר כלל דיווח על מגעים". בהחלטתו זו מאמץ בג"ץ למעשה את הצמצום עליו המליצה הרשות להגנת הפרטיות בחוות הדעת, שהגישה לצוות השרים בנושא בחצי השנה האחרונה.
החל מקביעת ההסדר הראשוני לשימוש באיכוני השב"כ בסיוע למאבק בקורונה לפני כשנה, טענה הרשות להגנת הפרטיות, באופן עקבי כי מדובר באמצעי לא מידתי וכי אין לעשות בו שימוש, ודאי שלא שימוש גורף. הרשות הביעה עמדה זו מספר רב של פעמים, הן בדיונים הפנים-ממשלתיים והן בפומבי.
עם המעבר מהסדרת הנושא בתקנות לשעת חירום לעיגונו בחקיקה בחודש יולי 2020, חרף התנגדותה המקורית להסדר, אך כחלק ממאמציה לצמצום הפגיעה בפרטיות, עמדה הרשות על עיגון מעמדה בחוק כגורם המקצועי האמון על מתן חוות דעת בהיבטי הפגיעה בפרטיות והחלופות הקיימות בפני צוות השרים הדן בהארכות ההסדר.
במכלול חוות הדעת שפרסמה בנושא, הביעה הרשות את עמדתה הברורה והעקבית, לפיה יש להפסיק את השימוש הגורף בכלי השב"כ ולצמצם משמעותית את השימוש בשב"כ לשם איתור מגעים בשל פגיעתו הבלתי מידתית של כלי חריג זה בזכות לפרטיות, כלי שאף דמוקרטיה מערבית אחרת אינה נוקטת בו. בין השאר ועל מנת לצמצם את ההסדר, הרשות הציעה לפני כחצי שנה את השינוי אשר אומץ כעת על ידי בג"ץ, ולפיו יצומצם השימוש בכלי אך ורק למקרים בהם חולה מאומת אינו משתף פעולה בחקירתו האפידמיולוגית או שלא מסר כלל דיווח על מגעים.
"הרשות להגנת הפרטיות התריעה כבר בתחילת הדרך כי השימוש באמצעים המופעלים על ידי השב"כ עלול "להביא לנרמול של שימוש ביכולות טכנולוגיות של גופי בטחון לצורך פרקטיקות של מעקב אחר אזרחים שומרי חוק". מה שמתחיל כשימוש חד-פעמי ב"כלי", כאמצעי קצה לא קונבנציונלי בסיטואציה של חירום קיצוני, עלול להביא להליכי גמילה קשים מהשימוש ב"כלי" לנוכח הפיתוי לעשות בו שימוש על חשבון אמצעים קונבנציונליים אחרים., כתב השופט יצחק עמית בפסק הדין.
הנשיאה אסתר חיות כתבה בפסק הדין כי תמונת המצב מאז חקיקת החוק בראשית חודש יולי השתנתה עד מאוד. מערך החקירות ומערך הבדיקות גדלו פי כמה, וכך גם יעילותם. מיליוני ישראלים כבר חוסנו. "חרף התמורות והשינויים המשמעותיים הללו שאירעו מאז חקיקת חוק הסמכת השב"כ", כתבה בפסק הדין, "ואשר אמורים היו להשפיע על מכלול השיקולים שנדרשת הממשלה לשקול טרם ההכרזה על הסמכת השב"כ, הממשלה בחרה להוסיף ולהסתמך באופן גורף על כלי השב"כ כאמצעי עיקרי להתמודדות עם התפשטות המגפה ולא שינתה במאום את היקף ההסמכה".
הנשיאה חיות הוסיפה: "בהקשר זה חשוב להזכיר כי מאז אוקטובר 2020 בכל אחת מחוות הדעת שהגישה הרשות להגנת הפרטיות לצוות השרים – אותן מחויב צוות השרים לשקול בהתאם לאמור בסעיף 12(א) לחוק הסמכת השב"כ – צוין כי לנוכח נתוני התחלואה העדכניים ובשים לב ליעילות ההולכת וגדלה של מערך החקירות האנושיות, יש לצמצם את השימוש הגורף בכלי השב"כ. כך למשל ,בחודש שעבר, המליצה הרשות להגנת הפרטיות, כי כאשר מספר החולים היומי נמוך ממספר החקירות היומי שבכוחו של מערך החקירות האפידמיולוגיות לבצע, יש להפסיק את השימוש הגורף במנגנון השירות, וכי לנוכח נתוני התחלואה הנוכחיים, ולמשך תקופת מעבר קצובה עד לירידה בתחלואה והתקדמות מבצע החיסונים, ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש בכלי יוגבל רק למקרים בהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל".
השופטת ענת ברון ציינה כי אין השימוש בכלי בתחילת הדרך, כשמגפת הקורונה עוד הייתה בגדר הפתעה מוחלטת, והמדינה לא הייתה ערוכה להתמודד עימה, כשימוש בכלי היום – משעה שהצטבר מידע רב על אודות המגפה והדרכים להשתלט עליה. "כאן המקום לציין כי מהמידע שהועבר לידינו עולה כי הרשות להגנת הפרטיות, כמו גם השב"כ עצמו, סבורים שבעת הנוכחית אין מקום לעשות שימוש גורף באיכוני השב"כ", כתבה השופטת ברון.
_____________________________________________________
