ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אמש (יום א') את המתווה החדש שגיבש השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה למנגנון השחרור המנהלי. במסגרת המתווה החדש לא יאושר שחרור מוקדם לאסירים בעלי מסוכנות גבוהה שלא עברו שיקום.
המתווה החדש, כך לפי השר, גובש מתוך תפיסה אסטרטגית לפיה טיוב המנגנון הקיים יכול לשמש ככלי מפתח בהגברת הביטחון האישי של אזרחי ישראל ובהקטנת הסיכון הנשקף לציבור כתוצאה משחרור אסירים בעלי מסוכנות לציבור.
מנגנון השחרור המנהלי המורחב נועד במקור לשמש כאמצעי האחרון לצמצום הצפיפות בבתי הסוהר, ולטובת מטרה זו בלבד. בשל כך עד היום, למעט במקרים של שחרור אסירים ביטחוניים, המתווה לא התייחס למסוכנות האסירים המשוחררים.
במרכזו של המתווה החדש עומדת החרגתם של אסירים בעלי מסוכנות לציבור ממסגרת השחרור המנהלי המורחב, כך שלצד קבוצת האסירים הביטחוניים שהוחרגו ממנגנון השחרור המנהלי המורחב בתיקון מס' 54, יוחרגו במתווה החדש גם עברייני מין, עברייני אלימות במשפחה ועברייני אלימות חמורה.
בנוסף, המתווה החדש מגביל את השחרור המנהלי "האוטומטי" שזוכים לו אסירים שתקופת מאסרם כיום היא עד 4 שנים ומעמידו על 3 שנים, זאת על מנת שתיבחן מסוכנותם של אסירים שביצעו עבירות מסוג פשע בטרם החלטה על שחרורם בשחרור מנהלי.
כמו-כן, המתווה החדש מתמרץ אסירים פליליים להשתתף בטיפול שיקומי וזאת באמצעות הגדלת תקופות השחרור המנהלי שיזכו לו אסירים שימצאו ראויים לשחרור מוקדם.
זאת ועוד, במסגרת מדיניות השר לביטחון הפנים נקבע יעד לשירות בתי הסוהר לשנת 2021 לפיו יש להעלות את שיעור האסירים האלימים שעוברים תוכניות שיקומיות מ-63% (2020) ל-73%.
השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה: "מדובר במהלך חשוב שיסייע בחיזוק הביטחון האישי של הציבור ונפגעי העבירה בשל הסיכון הנובע משחרור אסירים בעלי מסוכנות גבוהה ללא שיקום מחד, ומאידך יאפשר לפעול לצמצום הצפיפות בבתי הסוהר".
