הרכב שופטי בית משפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט שאול שוחט, דחו ערעור בבקשה של הורים על הוצאת בנם ממשמורתם למשפחת אומנה זמנית.
לאור רגישות הנושא בית המשפט לא חייב את ההורים בהוצאות. "הודגש בהחלטה שהוצאת הקטין בשלב זה ממשמורתם נועדה אך ורק למנוע נזק מהקטין ואין בכך משום אינדיקציה שההליך יסתיים בהכרזת בר אימוץ", כתבו השופטים בהחלטתם.
הערעור שהוגש, הינו על החלטת בית המשפט לענייני משפחה שאישר את פעולת העו"ס לחוק האימוץ והורה על הוצאת בנם התינוק של המערערים ממשמורתם ומסירתו למשפחת אומנה זמנית בה הוא שוהה. בית המשפט הבהיר כי אין מדובר במשפחת אומנה עם כוונת אימוץ אלא במשפחת אומנה זמנית.
החלטת אגף הרווחה התקבלה לאור היכרות קודמת ומקיפה שלהם עם ההורים ולכן לפני מספר חודשים עם היוולדו של הילד, נקטה העו"ס לחוק האימוץ באמצעי חירום מכוח סמכותה והורתה שהקטין ימשיך לשהות בבית החולים שבו הוא נולד ולא יועבר למשמורת הוריו.
לטענת ההורים, שגה בית המשפט בהחלטתו מאחר וסעיף 12(ג) מעניק את הסמכות להוצאת קטין רק אם "הדבר מוצדק כדי למנוע נזק לילד" והפסיקה קבעה שהשימוש בסעיף זה ייעשה במשורה ובמקרים חריגים ובמקרה הזה הילד טרם הוכרז כבר אימוץ והשמתו בבית משפחת האומנה שמתכוונת לאמצו ובטרם הוכרז כבר אימוץ, יש בה כדי להכשיר את הקרקע לקראת אימוץ והמהלך עשוי להיות בלתי הפיך.
עוד טענו ההורים כי לא הוכח שעלול להיגרם נזק לקטין אם לא יימסר למשפחת האומנה. לא הונחה תשתית עובדתית לפיה ייגרם לקטין נזק בגילו הצעיר אם יעבור להוריו.
טרם נקבעו ממצאים ביחס למסוגלות ההורית של המערערים ומשעה שלא היה מקום למסור את הקטין למשפחה המיועדת לאמצו, היה מקום לדחות את הבקשה ולא לקבלה באופן חלקי.
מנגד נטען ברווחה כי ההורים אינם מסוגלים להפנים ולהתמודד עם בעיותיהם והם מסרבים לכל עזרה שהוצעה להם. הצהרותיהם ריקות מתוכן ולא עולות בקנה אחד עם יכולותיהם האמתיות.
האב הצהיר בעצמו שהוא לא מסוגל לגדל את הילד והוא לא השכיל לטפל בילדה הקודמת שלו והוא אף לא הגיע למפגשים עמה כבר חצי שנה.
כאמור השופטים דחו את הערעור של ההורים וקבעו כי, בית המשפט לענייני משפחה היה זהיר מאוד בהחלטתו ובצדק רב. "ביהמ"ש הדגיש", כך כתבו השופטים, "שהקטין יועבר למשפחת אומנה זמנית תוך שהובהר במפורש 'למעלה מכל ספק' שמדובר במשפחת אומנה זמנית. למערערים מובטח יומם בבית המשפט קמא והם זכאים לנהל הליך כהלכתו, להביא את ראיותיהם ועדיהם ולהתנגד להכרזת האימוץ. זכויותיהם לא נפגעו ושאלת מסוגלותם ההורית תבחן כדבעי. הודגש בהחלטה שהוצאת הקטין בשלב זה ממשמורתם נועדה אך ורק למנוע נזק מהקטין ואין בכך משום אינדיקציה שההליך יסתיים בהכרזת בר אימוץ".
השופט נפתלי שילה הוסיף: "בית משפט קמא איזן כראוי בין זכות ההורים להליך מלא להוכחת טענותיהם ומסוגלותם מחד, לבין זכות הקטין – שהוא עולל בן כמה חודשים בלבד – לגדול אצל משפחה שתספק לו את כל צרכיו עד שיוכרע ההליך העיקרי. חזקה שביהמ"ש קמא ינהל את ההליך בזריזות ובמהירות הראויה על מנת שלא ייקבעו 'עובדות בשטח' שייקשו על הקטין ככל שיתברר שיש להשיבו להוריו. מצופה גם שהמערערים ישתפו פעולה באופן מלא עם ההליך על מנת שהוא יוכל להסתיים בזמן הקצר ביותר".
