ועדת ערר לחוק אימוץ ילדים, בראשות יו"ר הועדה, השופטת אבירה אשקלוני, דחו ערר של משפחה המבקשת לשמש כמשפחת אומנה לנכדתה בת השנתיים, זאת מאחר וטובתה של התינוקת אינה עולה בקנה אחד עם השמתה אצל הסבתא, המתגוררת עם אמה של הפעוטה. "קיים פער בין שאיפתם של העוררים לשמש משפחת אומנה עבור הקטינה ובין יכולתם לעשות כן", נכתב בהחלטת הוועדה.
המדובר בערר על החלטת הממונה על רישוי האומנה, לפיה נדחתה בקשת סבתא של תינוקת כבת שנתיים לשמש עבורה כמשפחת אומנה.
הסבתא, ביחד עם בן זוגה, המתגוררים יחד בצפון פנו לביהמ"ש כדי לשמש כמשפחת אומנה.
זאת, לאחר שהפעוטה הוצאה לפני למעלה משנה ממשמורת הוריה והועברה לידי הסבתא בהסכמת הוריה.
בהחלטה נוספת הורה בית המשפט לנוער בקרית שמונה על הוצאת הקטינה מבית הסבתא והשמתה במשפחת אומנה חסויה וקבועה, שם נמצאת התינוקת כיום.
בהחלטתו ציין בית המשפט כי על פי חוק האומנה קובע כי לא ניתן לתת רישוי אומנה חריג לקרוב משפחה שהילד מתגורר אצלו את ילדו הוכרז קטין נזקק, או שבמועד הגשת הבקשה למתן רישיון אומנה טרם חלפו שלוש שנים לפחות מתום ההכרזה.
בבקשת הערעור נטען כי הסבתא ובן זוגה מטפלים בתינוקת ובבתה הנוספת של הסבתא באופן מיטבי וכי הדיווחים מהרשויות, הגן והמעון יכולים להעיד על כך.
עוד נטען כי התינוקת נולדה לאמה הצעירה, חסרת ניסיון ובשלות ובתקופות שונות אף חוותה דיכאון.
לשיטתם בשנים האחרונות הנה יציבה רגשית, עם בן זוג יציב ובעלת אורח חיים קבוע.
לטענת ב"כ העוררים, במסגרת החלטה של הוועדה לתכנון וטיפול ובהמשך לדיון שנערך בבית המשפט לנוער, הופנו לבחון התאמתם לשמש כמשפחת אומנה לקטינה, והוחלט שלא לאשרם כמשפחת אומנה בהסתמך על אותו סעיף בחוק אומנה לילדים.
בבקשה צוין כי על פי סעיף נוסף בחוק האומנה "יש לנקוט מאמצים ככל האפשר לאיתור קרובי משפחה בגירים שבאפשרותם לשמש אומנים עבורו".
לשיטתם, הסעיף האוסר מגורים של הפעוטה עם אימה הביולוגית לצד משפחת האומנה הינו חריג, אך גם במסגרתו יש למפקח הארצי על האומנה ולוועדת הערר, הסמכות להפעיל שיקול דעת בעת יישום הסעיף.
מנגד, הממונה על רישוי האומנה במחוז חיפה, התנגד לבקשת הסבתא וטען כי היא גרושה ואם לילדים משני אבות שונים, מנהלת מערכת זוגית כשלאחרונה עברה לגור עמו, עם בתה הקטינה ואם הקטינה.
עד כה היא התפרנסה מקצבת המוסד לביטוח לאומי ולאחרונה החלה לעבוד ובן זוגה גרוש ואב לילדים מנישואים קודמים.
עוד נטען כי אם הקטינה, מוכרת לשירותי הרווחה כנערה בסיכון והוכרזה על ידי בית המשפט לנוער כקטינה נזקקת לפי חוק הנוער נוכח דיווחים מעוררי דאגה שהתקבלו אודותיה.
צו הנזקקות שניתן עמד בתוקפו לשנה אך הוסר על ידי בית המשפט לנוער בשל חוסר שיתוף פעולה של אם הקטינה עם רשויות הרווחה.
ועדת הערר שדחתה לבסוף את בקשת הסבתא, ציינה בהחלטתה כי החלטת הממונה התבססה על מסקנותיה המקצועיות של מנחת האומנה המפורטות בדו"ח בדיקת משפחת אומנה משנת 2020, ממנו עולה כי לאור חוסר יציבות שמגלה אם התינוקת במישורים שונים בחייה, חוסר ההתלהבות מגידול הקטינה וכל מה שכרוך בכך, וחוסר ההפנמה של טעויות העבר ולמידה מהן לעתיד, הסבתא אינה מתאימה לשמש כמשפחת אומנה לקטינה.
"ככלל", נכתב בהחלטה, "על הוועדה ליתן משקל לאבחנות ולהמלצות אנשי המקצוע אשר עמדו בבסיס קביעת הממונה ובמקרה זה באופן חריג עמדו בפני הוועדה גם החלטות של שלוש ערכאות שיפוט ופסק דין בערעור בבית המשפט המחוזי", נכתב בהחלטה, "הועדה הגיעה לכלל מסקנה כי קיים פער בין שאיפתם של העוררים לשמש משפחת אומנה עבור הקטינה ובין יכולתם לעשות כן. לא למותר להדגיש כי גם אם קיימת בחוק העדפה ברורה להשמה במשפחה המורחבת, ברי כי השיקול המכריע שאין בלתו הוא טובת הקטינה שנשקלה במקרה דנן בכל הערכאות ונמצא כי טובתה אינה עולה בקנה אחד עם השמתה אצל העוררים".
