בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בראשות השופטת מירב קליימן, דחה את בקשתו של עו"ד פרי כהן, לצו זמני אשר יורה על ביטול פיטוריו מהחברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין בע"מ, והחזרתו לעבודה כמנכ"ל החברה וזאת עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית. עו"ד כהן גם חויב בהוצאות ההליך בסך 12 אלף שקלים.
המבקש, עו"ד פרי כהן מונה לפני כשנתיים, לתפקיד מנכ"ל החברה בהחלטת הדירקטוריון, כשנה מאוחר יותר, מונה יו"ר חדש לדירקטוריון ובמקביל באותה תקופה, הודיעו חלק מחברי הדירקטוריון על התפטרותם. ולפני מספר חודשים החליט הדירקטוריון, לסיים באופן מיידי את העסקת עו"ד כהן בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים.
כאמור עו"ד כהן, לא קיבל את רוע הגזירה והגיש בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד פיטוריו, פיטורים שכאמור כבר נכנסו לתוקף. לטענתו עם כניסתו לתפקיד, מצבה של החברה היה בכי רע בשל גירעון בגובה של כ-9 מיליון שקלים, תביעות משפטיות מולן ניצבה ומצבת עובדים מנופחת, והוצאותיה היו גבוהות לאין שיעור מהכנסותיה.
לפיכך, טען, נזקקה החברה בדחיפות לתהליך הבראה עמוק, שאם לא כן עלולה הייתה לקרוס. עו"ד כהן הוסיף כי השקיע את כל מרצו ופעל ללא לאות על מנת לשפר את מצבה של החברה ובכלל זאת פעל לפיטורי עובדים לא חיוניים, גיוס כספים מלשכת עורכי הדין, הסכמה לשיתופי פעולה עם גופים שונים לצורך הגדלת ההכנסות ופיתוח מוצרים חדשים. הוא אף ניהל צוות לתיקון ליקויים בחברה עליהם התריע מבקר המדינה. ניהול החברה תחת אחריות המבקש הביאה להישגים והוא קצר שבחים מכל עבר.
לאחר מינויו של עו"ד ליאור שפירא ליו"ר הדירקטוריון, עבד מולו עו"ד פרי בשיתוף פעולה מבלי לדעת כי הוא מעוניין להביא לחיסולה של החברה ולמכור את פעילותה לצד שלישי, כך שלא תהיה כפופה עוד ללשכת עורכי הדין, כך לעמדתו.
מנגד, נטען כי בניגוד להצגת הדברים ע"י עו"ד כהן, המנכ"ל אינו פועל ב"ריק", אלא הוא כפוף ישירות לדירקטוריון החברה הקובע את יעדיה ובסמכותו למנות את המנכ"ל, לסיים את העסקתו, לתת לו הנחיות ואף ליטול את סמכויותיו אם פעל בניגוד להוראות הדירקטוריון. גם הדירקטוריון אינו נשלט בלעדית ע"י יושב הראש אלא החלטותיו מתקבלות בהתאם לתקנון החברה ומונה לפחות ארבעה חברים.
לגופו של עניין, טענה החברה הכלכלית כי המבקש החריף את מצבה של החברה, שכן במהלך כהונתו התנהל מול עובדי החברה בצורה קלוקלת ושערורייתית וגרם לגל תביעות נגדה מצד עובדים וכן להגשת בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה להטעיית לקוחות. כמו כן, בשל התנהלותו איבדה החברה את מחלקת "המתמחה", שעיסוקה בהכנה לבחינות הלשכה, אשר היוותה את מרכז פעילותה ומקור רווח משמעותי עבורה ובית המשפט המחוזי אף מתח ביקורת חריפה על המבקש בהקשר זה. פעולות עו"ד כהן, כך נטען, הובילו לשיתוק החברה, ובשלהי כהונתו הגיעה החברה למצב כלכלי כה חמור, עד שנשקלה מכירתה ככל שלא ימצא משקיע, שיוכל להבריא אותה מהחובות הרבים אליהם נקלעה.
החלטה הדוחה את בקשת עו"ד כהן, נכתב כי מעיון בבקשה ובתגובה על נספחיהן ולאחר שמיעת הצדדים בדיון, שוכנע ההרכב כי עו"ד כהן "לא עמד בנטל המוטל עליו בעת הזו להוכיח קיומה של זכות לכאורה כלפי המשיבה או כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו, ועל כן דינה של הבקשה דחייה".
"המבקש טוען כי פיטוריו נעשו שלא כדין", נכתב בהחלטה, "הן מחמת השיקולים שעמדו בבסיסם והן בשל האופן שבו בוצעו. לשיטתו, העילה האמיתית שהביאה לפיטוריו היא הביקורת שהעביר על יו"ר הדירקטוריון והתנגדותו לתוכניותיו באשר לעתיד החברה, אשר גרמו ל'סימונו' על ידי היו"ר כמועמד לפיטורים. עוד טוען המבקש כנגד האופן שבו בוצעו הפיטורים – ללא מתן זכות שימוע כדין ותוך העלאת טענות שווא כנגדו".
"המשיבה טוענת", נכתב עוד, "כי בבסיס החלטת הפיטורים נעוצה חוסר שביעות הרצון של הדירקטוריון וחבריו מהתנהלות המבקש, שהובילה להחרפת מצבה של החברה והעמדתה על סף קריסה להתרשמותנו, לא ניתן לבחון את התנהלות המשיבה בקשר לפיטורי המבקש במנותק ממצבה של החברה, אשר כפי שעלה מהראיות לכאורה היה בעייתי עוד לפני כהונת המבקש ואף במהלכה".
________________________________________________
