שופט בית משפט השלום בבאר שבע, ג'ורג' אמוראי הרשיע את אברהם אוחנה, תושב אילת, בשתי עבירות של תקיפה ואיומים, על רקע דאגת קורבן העבירה לכלבתו של הנאשם. למרות הרשעת הנאשם, ציין השופט, כי הנאשם, פעל בצורה מתריסה כלפי הנאשם וגרם להתלהטות הרוחות במקום.
על פי עובדות כתב האישום, באתר בניה באילת, קילל הנאשם אוחנה את המתלונן: "יא מניאק, הומו, מזדיין בתחת, לא צריך לתת לך תשובות", וזאת על רקע ויכוח שהתקיים בין המתלונן לנאשם שעניינו דאגת המתלונן לכלבתו של הנאשם.
הנאשם, כך לפי הרשעתו, איים על המתלונן בכך שאמר לו: "הא כן עכשיו אני אראה לך מה זה, אני אפוצץ לך את הצורה יא מזדיין בתחת", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו. מיד ובהמשך, התקרב הנאשם למתלונן ותקף אותו, בכך שהכה אותו במכת אגרוף באמצעות ידו הימנית בצד השמאלי של פניו וצווארו. כתוצאה מכך, סבל המתלונן מכאבים בלסתו ובצווארו ונגרמה לו אדמומיות בצד השמאלי בצווארו ובפניו. מיד ובהמשך, איים הנאשם על המתלונן בכך שאמר לו "יא מניאק, יא מזדיין, אני אפרק אותך", ובהמשך, תקף הנאשם את המתלונן בכך שדחף אותו באמצעות שתי ידיו בכתפיו של המתלונן, עד שנאלץ המתלונן להתרחק מהמקום".
במענה לכתב האישום, הכחיש הנאשם באמצעות באת כוחו, את העבירות המיוחסות לו. הנאשם אישר כי נכח במקום ובמועד הנקוב בכתב האישום, וכן כי במועד זה פגש את המתלונן. לטענתו, המתלונן הסיג גבול לתוך אתר הבניה בו עבד בתירוץ שהוא דואג לכלב של הנאשם. המתלונן נכנס לאתר והחל לשאול אם נותנים לכלב לשתות ובשלב מסוים החל לאיים, להיצמד לנאשם ולמנוע ממנו לעזוב את המקום. עוד נטען, כי המתלונן אחז בידו במכשיר הטלפון והחל לומר דברים: "אתה מאיים עלי, תן לי בוקס, תן לי בוקס".
עוד לגרסת הנאשם, כי בזמן בו המתלונן נצמד אליו ומנע ממנו לעזוב את המקום, הנאשם דחף את המתלונן, עזב את המקום ותוך כדי הליכה כעס על המתלונן וקילל אותו.
השופט אמוראי קבע לאחר בחינת העדויות והראיות, כי התביעה הוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, את עבירות האיומים והתקיפה סתם, אולם היא לא הוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, את יסוד "החבלה" הנדרש להרשעה בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממש, המיוחסת לנאשם אלא הוכח, כי הנאשם תקף את המתלונן מבלי שגרם לו לחבלה, ולפיכך הוא הורשע בעבירה נוספת של תקיפה סתם.
"ההתרשמות הכללית של בית המשפט מהעדויות ומהראיות", כתב השופט בהכרעת הדין, "הינה כזו הקושרת את הנאשם לאירועים, זאת לנוכח עקביות גרסת המתלונן, תוכן עדותו, סמיכות הזמנים בין האירוע לבין הגשת התלונה ואופן השתלשלות האירועים. המתלונן הגיש תלונה במשטרה בסמוך לאירוע ותלונתו היתה מפורטת מבלי להפחית מחלקו. כך גם עדותו בבית המשפט היתה עקבית וסדורה. ביחס לנאשם בית המשפט התרשם, כי הנאשם ניסה להרחיק את עצמו מכל שימוש באלימות פיסית. כעסו ותסכולו מיחס המתלונן כלפיו היוו את הרקע לביצוע העבירות ועזיבתו את מקום האירוע, לאחר שנודע לו, כי המשטרה בדרכה למקום האירוע, ביטאה בנסיבות תחושת אשם".
באשר להתנהגות המתלונן, קבע השופט כי יש לשים לב לחלקו באירוע. "תחילתו של האירוע במפגש יזום של המתלונן בנאשם", כך לפי הכרעת הדין. "המתלונן נכנס לתוך אתר העבודה בו עבד הנאשם, התריס כלפיו והאשימו בהזנחת וסיכון הכלבה שנכחה באתר העבודה. המדובר בכלבה השייכת לנאשם ובית המשפט התרשם, כי המתלונן, שהינו עורך דין במקצועו, פעל בצורה מתריסה כלפי הנאשם וגרם להתלהטות הרוחות במקום. אין בין הנאשם לבין המתלונן היכרות מוקדמת ותמוה מדוע בחר המתלונן, להתעמת עם הנאשם במקום לדאוג לכלבה. לא נטען ולא הוכח כל טענה ביחס להזנחת הכלבה על ידי הנאשם ובית המשפט התרשם, כי המדובר היה בתחושתו הסובייקטיבית של המתלונן בלבד".
_____________________________________________________
