-עורך הדין אסף סיידה–
הגבלת חשבון הבנק זוהי תופעה מוכרת מאוד בישראל . לפי נתוני בנק ישראל עולה כי בכל שנה ישנו ממוצע של כחצי מיליון חשבונות מוגבלים! אם כן, מדובר בבעיה רחבת היקף שעשויה לפגוע בכולם: החל מחברות ועסקים וכלה במשקי בית פרטיים.
הסטטיסטיקה מצביעה על כך שלמעלה מ-70% מהעסקים הקטנים והבינוניים לא שורדים יותר מ-5 שנים ויש לכך השלכה ישירה להגבלת החשבון. פעמים רבות, כשחשבון העסק או החברה מגיע למצב של הגבלה הרי שמכאן הדרך להגבלה נוספת בחשבון הנה קצרה. ברגע שהחשבון מוגבל, הספקים והלקוחות מודעים לכך ובאופן טבעי חוששים להמשיך בהתקשרות עם העסק מה שגורם לבנקים לצמצם את האשראי.
חוק נתוני אשראי פועל ל"סימון" הגבלת חשבון כזה לא רק על החשבון כפי שאנו מכירים מאתר בנק ישראל אלא "מסמן" את האדם המוגבל באופן אישי. כך, בעל העסק, אדם פרטי ואף בעל מניות עשויים להיות מסומנים במשך 3 שנים מתום ההגבלה.
במצב שכזה חברות האשראי והבנקים ימנעו בדר"כ התקשרות עם אדם ש"סומן". דבר זה בא לידי ביטוי בשלילה של קבלת אשראי מהבנקים ובהן הלוואות, מסגרת אשראי ואף משכנתא.
פניית בזק לבנק
מה שרבים לא יודעים הוא שלסניף הבנק יש סמכות לבטל את ההגבלה עוד טרם כניסתה לתוקף. לבנק קיים שיקול דעת (הקבוע בס' 9 לחוק שיקים ללא כיסוי) להודיע לבנק ישראל, כי סירב שיק בטעות וזאת עוד לפני שההגבלה נכנסת בכלל לתוקף.
בכל תקופת הזמן (15 ימים) בהם החשבון "מועמד להגבלה" ניתן לפנות לבנק ולבקש את תיקון הטעות שנפלה בחשבון בגין סירוב השיקים שהביאו אותו למצב של מועמד להגבלה. במידה ויש לכם טיעון טוב כנגד סירוב השיקים, חשוב מאד לפנות לסניף הבנק שלכם.
לצורך הדוגמא, סניף הבנק החליט כי הוא מבטל את הגבלת חשבון לאדם שבעותה העת שירת במילואים ולכן לא יכול היה לערוך העברת זהב מחמת שירותו.
במקרה אחר, ביטל הבנק את סירוב השיקים, בשלב מכתב ההתראה, כאשר הובהר לבנק, כי לאחר שסירב את השיקים בחשבון החברה, כיבד שיקים אחרים בהיקף גדול יותר, כך שלא היה בסיס אמיתי לסרב שיקים אלו.
ערעור וצו מניעה
במידה והבנק לא ביטל את סירוב השיקים, מומלץ להגיש ערעור על ההגבלה לפי חוק שיקים ללא כיסוי.
לפי חוק, לרשות המערער יש רק חמישה עשר ימים., לכן חשוב לפעול מהר וכבר מרגע שברור כי השיק העשירי אמור להיות מסורב לפנות במהירות לייעוץ משפטי.
קיימות 4 עילות מרכזיות שבגינן ניתן לבקש גריעת שיקים שסורבו:
- סירוב שיק מחמת טעות – דוגמא למצב כזה של טעות קורית כאשר הבנק מסרב בבת אחת מספר שיקים, בין לבין, נכנס החשבון למסגרת, אך, הבנק ממשיך לסרב שיקים כי הוא סבור שאינם במסגרת.
- סירוב לפרוע את השיק – הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שני דברים: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א.
- סירוב שיק בחשבון – מדובר על מקרה שבו הבנק סירב שיק בחשבון כאשר ללקוח יש יסוד סביר להניח כי הבנק היה אמור לכבד את השיק בשל הסכם בין הצדדים או שהייתה יתרה מספקת בחשבון לפירעון השיק.
- מצב חירום – כתוצאה ממבצע עופרת יצוקה, נוצרה בעייתיות לעסקים ולאנשים פרטיים בחשבונות הבנקים, בעקבותיה נוספו בשנת 2008 שתי עילות חדשות. עילות אלו נוגעות למצב חירום או מצב של פגיעה באדם או ברכוש, כתוצאה למשל ממעשה איבה או מלחמה. במקרה שכזה, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש ביטול סירוב שיקים כאשר לצורך העניין אדם נפגע מפיגוע והיה מאושפז או בשל כל סיבה שקשורה למצב חירום שמנעה ממנו טיפול בחשבונו.
בשורה התחתונה, אם הלקוח יכול להראות את התקיימות אחת מארבע העילות ולהוכיח אותן, קיימת עילה לביטול סירוב שיקים, והוא עשוי להביא לביטול ההגבלה.
יתרונות וחסרונות
לאחר הגשת הערעור וצו המניעה, יינתן צו לעיכוב כניסת ההגבלה לתוקפה עד לאחר הדיון בערעור.
עכוב ההגבלה הינו בעל חשיבות כפולה. בזמן העיכוב החשבון פועל כרגיל וניתן להמשיך למשוך שיקים בחשבון, כך שאפשר לצמצם את הבעיות מול הספקים והלקוחות. בנוסף, לעסק יש זמן להיערך גם להגבלה הצפויה, לפעול בחשבון נוסף ולהתנהל בצורה חכמה יותר.
עוד תועלת היא יצירת פתח למו"מ בין הצדדים לצורך הסכמה על גריעת השיקים. בלא מעט מקרים הבנקים מבינים כי נפלה טעות או סורב שיק בניגוד לנוהג, ואז מגיעים להסכמה עם הלקוח לצורך גריעת השיקים.
הבנקים מעדיפים שלא לחשוף עצמם לתביעות נזיקיות מצד חברות או אף גורם פרטי, ולכן ייטו להגיע להסכמה עם הלקוח ולהימנע מההליך.
החיסרון המרכזי הנו שהחוק רואה את הבנק כמי שמגן על האינטרס הציבורי מפני מושכי שיקים ללא כיסוי.
עם זאת, בשנים האחרונות, אנו רואים יותר ויותר פסקי דין המנתחים את מערכת היחסים בין הבנק ולקוחותיו, תוך הבנה מסחרית כלכלית ולא דחייה גורפת. בתי המשפט יודעים להבחין האם מדובר בהתנהלות עסקית של לקוח המחלק שיקים ללא הבחנה או שהבנק סטה מהסכם קיים ומתמשך באופן חד צדדי.
לסיכום, הגבלת חשבון הנה היא מטרד שמלווה את כל הגרומים במשק: עסקים, חברות, ואנשים פרטיים. ההגבלה נמשכת בסה"כ 4 שנים (שנת ההגבלה ועוד 3 שנים מיום סיומה) ובלא מעט מקרים מהווה מכת מוות לעסק.
עם זאת, ריבוי הגשת ערעורים ועמידת בעלי החשבון על טענותיהם (בהנחה והן מוצדקות), תביא להעלאת המודעות והבנה של המורכבות הכרוכה בניהול חשבון. כמו כן, ישנה מגמה חיובית שכבר נצפית בפסיקה, המביאה בחשבון את האינטרס הציבורי הרחב של השארת עסקים פעילים על כנם ואי סימון פרטיים.
עו"ד אסף סיידה עוסק בחדלות פירעון ופשיטות רגל
