שופט בית משפט השלום בפתח תקווה, אריאל ברגנר, קבע כי יינות ביתן יפצו עובדת במעדנייה שנפצעה במהלך עבודתה בסכום של 335 אלף שקלים כשמסכום זה ינוכו תגמולי הביטוח הלאומי שקיבלה. פרט לכך חייב השופט את יינות ביתן ב-67 אלף שקלים שכ"ט עו"ד. "היה ביכולתה של הנתבעת למנוע את הסיכון או לצמצמו ע"י נקיטת אמצעים פשוטים וזולים למניעת ההחלקה גם בסביבה רטובה יש לראותה כמי שהפרה חובתה כלפי התובעת", נכתב בפסק הדין.
התובעת, בת 30, עבדה ביינות ביתן במחלקת המעדנייה ולפני מספר שנים, התבקשה למלא סחורה על המדפים ולשם כך נכנסה לחדר הקירור בו אוחסן מלאי מוצרי החלב והירקות. לפי הנטען בעת שנכנסה התובעת לחדר הקירור היתה הרצפה מלאה במים. התובעת לקחה מגש של סחורה וכאשר עשתה דרכה החוצה מחדר הקירור החליקה על המים ונפלה על הרצפה. כתוצאה מהנפילה נגרמה לתובעת פציעה בכל חלקי גופה לרבות בגב ובקרסול שמאל. ממקום התאונה פונתה ע"י בעלה לחדר מיון בבית החולים "מאיר" שם אובחן שבר בקרסול שמאל.
התובעת טענה כי בעקבות התאונה והפגיעה בקרסול שמאל לא שבה לעבודתה וכיום בשל מגבלותיה אינה מסוגלת לעסוק בכל עבודה. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר קבעה כי היא סובלת מנכות צמיתה מצטברת בשיעור 24% וכי התובעת אינה מסוגלת לחזור לעבודתה בשל המצב הרפואי והתפקודי ממנו היא סובלת.
מנגד, הנתבעת חולקת על גרסתה של התובעת ובין היתר לגבי נסיבות הנפילה וטוענת כי הנטל להוכחת נסיבות התאונה ואחריות הנתבעת מוטלת על כתפי התובעת. לפי גישתה, מדובר בעובדת שהחליקה תוך כדי עבודתה מבלי שידוע על מפגע חיצוני שגרם לנפילה. גרסת התובעת בחדר המיון אינה מאזכרת ולו ברמז קיומה של שלולית או רצפה רטובה. דוח התאונה שמולא ע"י הנתבעת מציג את גרסתה כפי שנמסרה ועל כן מדובר בעדות שמיעה שאין לייחס לה כל משקל.
השופט ברגנר קבע כי לאחר שבחן את טענות הצדדים שוכנע בגרסתה של התובעת ביחס לאופן התרחשות התאונה וכי יש לייחס לנתבעת אחריות בגין אופן התרחשות התאונה. "אכן נסיבות התאונה וסיבת ההחלקה אינן מפורטות בדוח המיון ולא מצוין דבר מלבד עצם הנפילה. כך גם ניכר כי עדות התובעת אודות הנסיבות של עצם הנפילה מהווה עדות יחידה של בעלת דין בהיעדר עדי ראיה לתאונה. יחד עם זאת כבר נפסק כי אין לצפות כי בעת הדיווח בחדר המיון כי ימסור התובע פירוט מלא של נסיבות התרחשות התאונה שכן מטרת הביקור הינה קבלת טיפול רפואי דחוף או אחר ומטבע הדברים המידע הנחוץ למטפל הינו מוגבל כאשר נסיבות התרחשות התאונה אינן רלוונטיות".
השופט הוסיף: "לא מצאתי במסמכים שהציגה הנתבעת כל נתון שיש בו לסתור את גרסת התובעת ביחס לנסיבות התאונה וסיבת הנפילה. לאור האמור אני מקבל את גרסת התובעת כי התאונה התרחשה בעת שהייתה בחדר הקירור של המעדנייה לאחר שהחליקה על שלולית מים שהיתה על הרצפה… אין מחלוקת שמוטל על הנתבעת בתור המעביד של התובעת להבטיח שמקום העבודה ותנאי העבודה יהיו בטוחים, לדאוג לקיום וביצוע נוהלי העבודה ולהקפיד על תדרוך כראוי של העובד כיצד לבצע את עבודתו. כמו כן אין חולק כי על המעביד לנקוט באמצעים סבירים הנדרשים על מנת להרחיק סכנות שניתן לצפות מראש על רקע אופי העבודה ומיקומה ובפרט כאשר עלותם נמוכה מתוחלת הנזק. לפיכך משקבעתי כי היה ביכולתה של הנתבעת למנוע את הסיכון או לצמצמו ע"י נקיטת אמצעים פשוטים וזולים למניעת ההחלקה גם בסביבה רטובה יש לראותה כמי שהפרה חובתה כלפי התובעת".
______________________________________________________
