הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (יום ד') את תמונת המצב של ענף עריכת הדין בישראל, ממנה עולה כי אופיו השתנה רבות במהלך השנים האחרונות, והוא מאופיין בגידול רב במספר הנשים העוסקות בעריכת דין, גם במגזר הערבי. בסוף דצמבר 2019 מנתה אוכלוסיית עורכי הדין הפעילים כ-70 אלף עורכי דין פעילים, מתוכן כ-33 אלף נשים (47.1%). 6,379 מכלל עורכי הדין היו ערבים (כ-9%) ומתוכם כ-275 נשים. מהתפלגות עורכי הדין הפעילים לפי מין וגיל, עולה שנשים הן הרוב בגילאי 20-39 ואילו גברים הם רוב מגיל 40 ומעלה. 59% מעורכי הדין בגילים 20-39 הן נשים ואילו 64% מעורכי הדין בגילים 45-75 הם גברים.
על פי נתוני הלמ"ס, מספר עורכי הדין הפעילים גדל באופן משמעותי ביותר במהלך שני העשורים האחרונים, בעקבות הפתיחה של מכללות אקדמיות חדשות שבהן מלמדים מפשטים ובעקבות שינויים חברתיים שהשפיעו על ההעדפות האישיות של אנשים וגרמו לעלייה בביקוש ללימודים אלו. על פי הלמ"ס, ייתכן שהמשך צמיחת המשק במהלך שני העשורים האחרונים, במיוחד בתעשיות עתירי ידע, יצר קרקע פורייה לקליטה של גידול זה. כתוצאה מכך, לא רק שמספר הבוגרים שלמדו משפטים גדל, אלא גם אופייה של אוכלוסיית עורכי הדין השתנה, והיא הפכה להטרוגנית יותר בתוכנותיה הדמוגרפיות והחברתיות-כלכליות.
___________________________________________________
צמצום פערים מגדריים
____________________________________________________
עוד עולה מהנתונים כי גם גיל קבלת הרישיון בקרב נשים נמוך באופן משמעותי מגיל הגברים: כ-75% מהנשים קיבלו רישיון לעריכת דין עד גיל 29, לעומת 56% מהגברים. גם היחס בין גברים לנשים התהפך במהלך השנים: בקרב מקבלי הרישיון בשנים 1995-1999 – 60% היו גברים ואילו 40% נשים. בקרב מקבלי הרישיון בשנים 2014-2019, 46% היו גברים ו-54% נשים.
עורכות הדין הערביות צמצמו גם הן את הפער הבין-מגדרי באופן מהיר ביותר. בקרב הערבים שקיבלו רישיון בשנים 1995-1999 רק 9% היו נשים, לעומת 46% בשנים 2015-2019.
_____________________________________________
כניסתן של המכללות האקדמיות
______________________________________________
אחוז עורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות עלה מ-20% מתוך כלל מקבלי הרישיון בשנים 1995-1999 ל-74% ממקבלי הרישיון בשנים 2015-2019, ואילו אחוז עורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות ירד מ-655 ל-245 בהתאמה.
כ-80% מעורכי הדין שלמדו באוניברסיטאות משנת 2000 ואילך, קיבלו רישיון עד גיל 29, לעומת כ-56% מעורכי הדין שלמדו במכללות האקדמיות.
משך הזמן בין סיום לימודי התואר במשפטים לבין קבלת רישיון עריכת דין התארך. אחוז עורכי דין, בוגרי אוניברסיטאות שקיבלו את הרישיון בשנה שבה סיימו את לימודיהם ירד מ-86.55 בשנים 2004-2000 ל-70% בשנים 2010-2014. בקרב עורכי הדין בוגרי המכללות האקדמיות ירד האחוז מ-665 ל-39% בהתאמה. 69% מעורכי הדין שקיבלו את רישיונם בשנים 1999-2013 התמחו במשרדי עורכי דין פרטיים.
_______________________________________________
המדד החברתי-כלכלי
________________________________________________
הנתונים מראים כי במהלך השנים הצטמצמו במידה מסוימת הפערים בין מי שגדל באזור מוחלש לבין מי אלו המגיעים מישוב ברמה סוציו-אקונומי גבוה. במהלך השנים הלך וגדל, במידת מה, מספר עורכי הדין שגדלו באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך.
כ-53% מכלל עורכי הדין שקיבלו את רישיונם משנת 2000 ואילו (ולמדו בתיכון בארץ), התגוררו במהלך לימודיהם בתיכון ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 7 ומעלה (מדובר בסיווג של הרשויות המקומיות שמציב את אשכול 1 כרמה הנמוכה ביותר ואילו אשכול 10 ברמה הגבוהה ביותר). אחוז זה ירד לאורך הזמן מ-585 בקרב עורכי הדין שקיבלו את רישיונם בשנים 2004-2000 ל-49% בקרב אלו שקיבלו את רישיונם בשנים 2019-2014.
ראש לשכת עוה"ד, עו"ד אבי חימי, אמר בעקבות פרסום הנתונים: "אני גאה לעמוד בראש לשכת עוה"ד, גוף שהשוויון המגדרי בו לנגד עינינו יומם ולילה. אני שבע רצון מהפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפיהן עורכות דין מובילות בתחומי המשפט השונים. בלשכת עוה"ד יש יותר עורכות דין מעורכי דין ובמערכת המשפט יש יותר שופטות משופטים. השוויון המגדרי בלשכת עוה"ד הוא שוויון מהותי ולא פורמלי. גם בתפקידי הלשכה יש יותר נשים מאשר גברים ועל כן הלשכה מובילה בתחום השוויון.
לאתר אבי חימי – משרד עורכי דין
_______________________________________________________________
https://obiter.co.il/lawyer/%d7%a2%d7%95%d7%93-%d7%90%d7%91%d7%99-%d7%97%d7%99%d7%9e%d7%99
