רשמת בית משפט השלום בבת ים, ויג'דאן חליחל, דחתה לאחרונה תביעה לשון הרע אותה הגיש השוטר מתנאל חמו, נגד אדם בטענה כי פרסום שהועלה על ידו לרשת החברתית פייסבוק התייחס אליו. הרשמת גם חייבה את השוטר לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 שקלים. מי שהגיש בשמו של השוטר את התביעה הוא עו"ד יוני ג'ורנו, המגיש באופן סדרתי תביעות לשון הרע בשמם של שוטרים.
רק בתחילת השבוע פורסם כי עו"ד ג'ורנו הגיש בשמו של אברהם קליימן, שוטר יס"מ מירושלים, תביעת דיבה אחרת נגד ארבע נשים שלדבריו פרסמו נגדו פרסומים מכפישים בפייסבוק. בסוף השבוע האחרון פורסמה כתבה נרחבת בעיתון "כלכליסט" המתארת את שיטתו של עורך הדין ולפיה הוא מנהל "תעשייה של תביעות לשון הרע, חלקן מופרכות, במטרה להטיל אימה על אזרחים שהתבטאו ברשתות החברתיות" ו"בחסות החוק, הוא גורף עבור השוטרים מאות אלפי שקלים".
התובענה הנוכחית החלה בפרסום שפורסם על ידי הנתבע ברשת החברתית. הפרסום נעשה בתוך תגובה לכתבה ששותפה על ידי אדם אחר. הכתבה עצמה נערכה ופורסמה על ידי מקומון "השקמה", בעיר חולון וכן ברשת האינטרנט. כאמור חבר הנתבע שיתף את הכתבה שפורסמה על ידי המקומון, שכותרתה, כפי שהיא באה לידי ביטוי בשיתוף היא: "הסרטון שעורר סערה: מה קרה בתקרית האלימה בח-300? ". תחת פרסום זה, הופיעו מספר תגובות, אשר הרלוונטית היא של הנתבע אשר כתב: "במה יסמניקים מתעסקים.. ברוכב אופניים בלי קסדה. נראה אותם מתנהגים ככה ביפו או ברמלה.. עבריינים במדים ויותר מהכל פחדנים. אכיפה בררנית. זה מה שקורה כשלוקחים מיץ של זבל ונותנים לו כוח".
לצד הנתבע, נתבעו בתובענה שלושה נתבעים נוספים, כאשר בהמשך נתבע אחד נמחק מכתב התביעה, וכנגד שני נתבעים נוספים ניתן פסק דין בהעדר הגנה. לנתבעים אלה יוחסו פרסומים נוספים או אחרים.
בכתב התביעה שהוגש על ידי עו"ד ג'ורנו טען התובע מתנאל חמו, כי הוא משמש כשוטר ותיק במשטרת ישראל ביחידת הסיור המיוחדת (יס"מ) איילון. עוד ציין חמו, כי במועד הרלוונטי נשלח על ידי מוקד המשטרה לטפל באירוע של אזרחים שנחשדו בהפרת הגבלות שהוטלו בישראל כתוצאה מהתפשטות נגיף הקורונה החדש. עוד טען התובע, כי חבר הנתבע פרסם אמירות שיש בהן פגיעות קשות בתובע, שמטרתן להציג את התובע כאדם שקרן, אלים וברוטאלי.
מנגד, עיקר הגנת הנתבע מבוססת היתה על הטענה, כי אין בפרסום המיוחס לנתבע, כדי לזהות את השוטר חמו. הנתבע טען, כי פרסום הנתבע מתייחס לקבוצה (משטרה ויס"מ), ולא לתובע אשר כלל לא הוזכר בפרסום. עוד נטען, כי גם הכתבה ששותפה על ידי חבר הנתבע, אינה נוקבת בשמות השוטרים שנטען שהיו מעורבים בעיכוב חבר הנתבע, וקריאתה אינה מאפשרת את זיהוי התובע עם הדברים המובאים בה. כך גם נטען, עולה מצפייה בסרט שצורף לכתבה במקומון. בסרטון זה, טען הנתבע, לא ניתן לזהות כל פרט, שכן הסרט צולם מרחוק ובאיכות ירודה, ואף אם ניתן להבין מנסיבות העניין, כי בסרט מופיעים שוטרים, יציאת שני בני אדם מרכב משטרתי גדול, בוודאי שלא ניתן להסיק כי מדובר על התובע. בהינתן שכך, ובהינתן שהפרסום המיוחס לנתבע, טען הלה כי לא מקים הדבר זכות תביעה, נוכח הוראת 4 לחוק, שכן זו פורסמה על קבוצה, ולא על התובע.
עוד ציין הנתבע בכתב הגנתו, כי מדובר על תביעת השתקה, ואכיפה בררנית דווקא כנגדו, שעה שמדובר על פרסום דברים זוטרים המוגנים אף הם מתביעה נוכח טענת "זוטי דברים" שבפקודה.
הרשמת חליחל, קבעה כי לאחר שעיינה בטענות הצדדים, בעדויות עצמם ובמוצגים שהוצגו בכתב התביעה השתכנעתי כי דין התובענה אשר הגיש עו"ד ג'ורנו להידחות. "אין להכביר מילים על חשיבותו של חופש הביטוי. אולם, לצד היותה של זכות זו חלק מהמרחב האוטונומי של כל אדם, אין מקום להתבטאויות חריגות כלפי עובדי ציבור, שאינן בבחינת תרומה לשיח החופשי. במקרה שלפני, ולצורך הדיון, אין ספק כי פרסום הנתבע, כשלעצמו, כולל ביטויים שיש בהם אמירות לשון הרע. כך למשל, הביטוי 'עבריינים במדים' ו-'זה מה שקורה כשלוקחים מיץ של זבל ונותנים לו כוח' הם ביטויים קשים, שמטרתם להשפיל ולבזות את מושא הפרסום שבהם".
"עם זאת", הוסיפה הרשמת, "מרבית הקושי של תביעת התובע, בפרסומים המיוחסים לנתבע הנוכחי דווקא, נעוץ בעובדה, כי אין בפרסומים אלה כל אזכור או רישום ממנו ניתן ללמוד על זהות השוטרים בכלל, ועל זהות התובע בפרט… באופן דומה, אף שתגובת המשטרה שניתנה לכתבה במקומון, ואשר פורטה בסוף הכתבה בצורה מלאה, אין כל אזכור או פרט מזהה של השוטרים המעורבים, בוודאי לא פרט של התובע עצמו… צפייה בסרט מעלה, כי לא ניתן לזהות כל פרט ממנו, בוודאי שלא ניתן לראות בו באופן כלשהו (בוודאי לא באופן ברור) את התובע, ואף לא את חבר הנתבע. כך, אפילו לא ניתן לראות מי מבין שני השוטרים שיוצאים מהרכב – הוא התובע, ומי הוא שותפו".
הרשמת חליחל הוסיפה בפסק הדין כי מדובר על קבוצת יחוס גדולה במיוחד של שוטרים שלא ניתן לזהות בשום צורה – לא ויזואלית מהסרט, ולא מילולית מהכתבה במקומון או פרסום הנתבע – את חבריה של הקבוצה.
"מדובר", כך כתבה, "על אמירה כללית בדומה לאמירה 'כל השוטרים מושחתים', שהיא גם מוגזמת ומופרזת, ובוודאי שאינה מעוררת אמון בקורא אותה, תוך שהקורא ייחס את הנאמר לה לכל שוטר ושוטר וכך גם ניסוח הדברים, אשר מצביע על התלהמות הנאמרת על רקע משבר חברתי ובריאותי חמור (מגפת הקורונה). הינה כי כן, על פי אף מבחן שהובא לעיל, לא ניתן לייחס מפרסום הנתבע כל קשר לתובע. כל שניתן לעשות הוא ייחוסה לקבוצה גדולה מאוד ("שוטרים") או יותר מצומצמת אם מתייחסים לאמירה שבפרסום הנתבע עצמו ("יסמניקים")".
________________________________________________________________
