הפרקליטות הודיעה לבאי כוחם של חברת שיכון ובינוי, החברה-הבת SBI תשתיות, והחברה-הנכדה הזרה SBI שוויץ, שתיהן בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי, וכן לנושאי משרה לשעבר בחברות, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בחשד לעבירות של מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על חוק איסור הלבנת הון ועבירות לפי חוק ניירות ערך – כל אחד לפי חלקו – אשר נעברו אגב קידום עסקי קבוצת שיכון ובינוי מחוץ לישראל.
עניינה של הפרשה באירועים שהתרחשו בפעילותה הבינלאומית של קבוצת שיכון ובינוי באפריקה מיולי 2008 ועד מועד פתיחת החקירה הגלויה בפברואר 2018.
על פי החשד, לאורך תקופה זו – ואף בשנים שקדמו לה – הפעילה שיכון ובינוי מערך שיטתי, ממוסד ומאורגן של תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במדינות שונות בהן פעלה וזאת לשם קידום עסקיה והגדלת רווחיותה.
מתן השוחד לווה לכאורה במערך של הלבנת הון ועבירות דיווח ורישום כוזב, הכול באמצעות מנהלים ועובדים לשעבר בקבוצה, ובכללם בכירים.
על פי החשד, תשלומי השוחד ששילמה קבוצת שיכון ובינוי בתקופה הרלוונטית לעובדי ציבור זרים עמדו על עשרות רבות של מיליוני שקלים מדי שנה, והצטברו למאות מיליוני שקלים לאורך התקופה. תרבות השוחד הצמיחה לקבוצת שיכון ובינוי תועלת כלכלית אדירה בהיקפה.
כאמור, מתן השוחד והסתרתו לוו ברישומים כוזבים בספרי החברה. בתוך כך, חלק מתשלומי השוחד בוצע במזומן שלא כנגד קבלות וחלק אחר ניתן כנגד המצאת חשבוניות או קבלות, ולאחר מכן כל הוצאות השוחד הוטמעו לכאורה בהוצאות הלגיטימיות של שיכון ובינוי.
בנוסף, כך לפי הפרקליטות, הדוחות הכספיים השנתיים של שיכון ובינוי כללו ביאור ספציפי שעסק בהוצאות המזומן שהוציאה החברה אשר כנגדן לא ניתנו חשבוניות או קבלות.
"החברה ומנהליה", אומרים בפרקליטות, "ידעו כי חלקן הארי של הוצאות אלו כלל תשלומי שוחד, אך למרות זאת הצהירו כי אין בכך חשיפה מהותית לחברות הקבוצה.
על פי החשד, הצהרות אלו וכן ההצהרות בדבר אפקטיביות הליכי הבקרה בחברה, היו הצהרות כוזבות ומטעות".
