היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, הודיע לבית המשפט המחוזי מרכז, כי הוא מתנגד להסדר הפשרה שהושג במסגרת בקשה לאישור ניהול תובענה ייצוגית נגד חברת כרטיסי אשראי לישראל (כאל), בגין גביית דמי כרטיס עבור כרטיס שטרם הופעל. לעמדת היועמ"ש, ההסדר אינו תואם את הוראות החוק והפיצוי הניתן אינו סביר: "הוא אינו משקף באופן הוגן וראוי את סיכויי התביעה".
בתובענה נטען, כי כאל גובה שלא כדין דמי כרטיס חודשיים עבור כרטיס חיוב חדש שנשלח לאחר תום תוקף הכרטיס שבידי הלקוח, בזמן שבו הכרטיס חסום לשימוש. לטענת התובע הייצוגי, חוק כרטיסי חיוב מאפשר אמנם לחברה לשלוח כרטיס מחודש, אך היא אינה יכולה לגבות דמי כרטיס עד שיפעיל הלקוח את הכרטיס החדש.
במסגרת הסדר הפשרה שגיבשו הצדדים סוכם כי כאל תשלם לכ-11 אלף לקוחות העומדים בתנאים שנקבעו בהסדר, פיצוי בסך כ-1.14 מיליון שקלים, המשקפים דמי כרטיס של כשבעה חודשים וכאמור, היועמ"ש הודיע על התנגדותו להסדר הפשרה, ובחוות הדעת נאמר כי ההסדר אינו תואם את הוראות החוק והפיצוי הניתן אינו סביר.
זאת, משום שלשון החוק ותכליתו מצביעים על צורך באינדיקציה המאשרת כי הלקוח קיבל את כרטיס החיוב וכי הוא מעוניין בחידוש החוזה האחיד כתנאי לחיובו. אינדיקציה מעין זו יכולה להתקבל למשל באמצעות הפעלת הכרטיס ע"י הלקוח או בקבלת שירותי תשלום בכרטיס. הכרטיס מגיע ללקוח כשהוא חסום למתן הוראות תשלום ונדרשת הסרה אקטיבית של החסימה באמצעות הזדהות מול החברה. ככל שהלקוח לא הפעיל את הכרטיס החדש, הרי שאין לחברה כל אינדיקציה שהלקוח קיבל אותו ומעוניין בחידושו ולכן בחלוף תקופה סבירה, יש לראות באי-הפעלתו משום אי-חידוש ההסכם עם מנפיק הכרטיס ושלילת הזכאות לגביית דמי כרטיס מבלי שמסופקת כל תמורה.
בנוסף, בהסדר הפשרה נאמר כי במסגרת ההסדרה לעתיד, בעת שליחת כרטיס חיוב חדש ללקוח יישלח לו מסרון, וכאל תוסיף הבהרה כי הלקוח ימשיך לשלם דמי כרטיס, בין אם הפעיל את הכרטיס ובין אם לאו. היועמ"ש סבור, כי אין באופן ההסדרה המוצע בהסדר הפשרה כדי להתמודד עם הבעייתיות העולה במקרה זה, שכן ההצעה תביא לעיגון מצב בלתי חוקי, וכי הסכמת הצדדים שהחברה תפעל להודיע ללקוחותיה על תשלום דמי הכרטיס באמצעות מסמך גילוי נאות, מהווה, הלכה למעשה, מסלול עוקף פסול לדרישת החוק. בהתאם להסדר זה יוכל להימשך המצב הקיים והקלוקל, לפיו לקוח המקבל בדואר כרטיס חסום ובוחר שלא להפעילו ימשיך לשלם דמי כרטיס לתקופה נוספת שעלולה להימשך אפילו עד למועד הבא של חידוש הכרטיס (48 חודשים).
היועמ"ש סבור כי הפיצוי המוצע בהסדר הפשרה "אינו משקף באופן הוגן וראוי את סיכויי התביעה". פיצוי בגין 7 חודשים בלבד, ביחס לתקופה שעשויה להימשך עד 48 חודשים (ואולי יותר) שבהם לקוח החזיק לכאורה בכרטיס חסום מבלי שיכל לעשות בו שימוש, אינו מהווה סעד הוגן ואינו משקף באופן ראוי את סיכויי התביעה. לחברה נתונים על המועד שבו הלקוח הפעיל את הכרטיס ואלה חייבים להיות בבסיס הסכם הפשרה.
עוד נאמר בעמדה, כי הסדר הפשרה מחיל מעשה בית דין על חברי קבוצה שלא זכו לפיצוי (לקוחות שהפעילו את הכרטיס תקופה משמעותית לאחר קבלתו) ולכן הוא אינו ראוי. כמו כן, לא ניתן לבחון את סבירות הפיצוי ביחס לנזק שנגרם לחברי הקבוצה ולסיכויי התביעה, בהיעדר נתונים מספקים, כיוון שהחברה לא סיפקה מידע בנוגע לסכום הנזק הכולל של חברי הקבוצה שיפוצו, אלא רק מידע בנוגע לפיצוי המוצע.
