הרכב שופטי בית משפט העליון, ביטלו את ההחלטה להקים ועדת בדיקה ממשלתית להתנהלות מח"ש. השופטים שאף הורו לשר המשפטים, ראש הממשלה וממשלת ישראל לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 15 אלף שקלים בסך הכל ציינו גם את עמדת היועמ"ש מנדלבליט לפיה: "עולה חשש ממשי כי הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית כשלושה שבועות בלבד לפני מועד הבחירות לכנסת ה-23, הונעה משיקולים זרים וכי ההחלטה להקמתה לא עמדה במגבלות האיפוק והריסון, אשר חלו באותה עת על הממשלה, סמוך למועד הבחירות לכנסת".
לפני כשנה, הוצא, לאחר דיון, צו על תנאי לשר המשפטים, ראש הממשלה וממשלת ישראל ה-34, שהורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל ההחלטה של הממשלה ובעקבותיה החלטת שר המשפטים, שבאה בעקבותיה, בדבר מינוי של ועדת בדיקה ממשלתית מכוח סעיף 8א לחוק הממשלה, התשס"א-2001 בנושא התנהלות המחלקה לחקירת שוטרים. המשיבים נדרשו להגיש תצהירי תשובה תוך 60 ימים ומעבר לכך הוצא גם צו ביניים המתלה את מינוי חבריה של הועדה שאסר על המשך פעילותה והכל עד ובכפוף להחלטה אחרת.
למרות חמש אורכות שניתנו לבקשת לשר המשפטים, ראש הממשלה וממשלת ישראל ה-34, שתי האחרונות שבהן לפנים משורת הדין, הם לא הגישו תצהירי תשובה לצו על תנאי, ולפיכך העותרים משמר הדמוקרטיה הישראלית, ביקשו כי הצו על תנאי שהוצא יהפוך למוחלט.
היועץ המשפטי לממשלה, שגם הוא משיב בעתירה, צידד מלכתחילה בהוצאת צו על תנאי בעתירה, חזר בתגובתו מלפני כחודש, על עמדתו, לפיה דין העתירות להתקבל. זאת, לטענתו, כיוון שעולה חשש ממשי ביותר כי הקמת ועדת הבדיקה הממשלתית כשלושה שבועות בלבד לפני מועד הבחירות לכנסת ה-23, הונעה משיקולים זרים וכי ההחלטה להקמתה לא עמדה במגבלות האיפוק והריסון, אשר חלו באותה עת על הממשלה, סמוך למועד הבחירות לכנסת.
בנוסף נטען על ידי היועץ המשפטי לממשלה כי מההחלטה עולה חשש לכבילת שיקול דעתה של הממשלה הבאה, מבלי שהוצג כל נימוק שהצביע על כורח או דחיפות שהצדיקו לקבל החלטה בעניין זה, דווקא בעיתוי שבו התקבלה.
כעת, החליטו השופטים, כי בהיעדר תשובה לצו על תנאי, למרות התראה שעלול לצאת צו מוחלט באין תשובה, ונוכח עמדת היועמ"ש, ניתן בזאת צו מוחלט המורה כי ההחלטה של הממשלה והחלטתו של שר המשפטים שבאה בעקבותיה בדבר מינויה של ועדת בדיקה ממשלתית לבירור התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים בטלה.
