פרקליטות מחוז ת"א (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בעיר כתב אישום נגד דמיאן גלפרין, מפקח במחלקת שירות המזון במשרד הבריאות שבמחוז תל אביב, בגין לקיחת שוחד וריבוי עבירות של מרמה והפרת אמונים.
על פי כתב האישום, שהוגש אתמול על ידי עו"ד שרית ארונוב, בין השנים 2009-2019, במספר רב של הזדמנויות לקח הנאשם שוחד מ-16 מפעלי מזון עליהם פיקח, וזאת בעד הסיוע שהעניק להם. השוחד מסתכם בסכום כולל של כ- 119 אלף במזומן, אותו שלשל לכיסו, וכן מוצרי בשר, דגים, ביצים, אלכוהול, ומוצרי קונדיטוריה, בשווי מוערך בסך של כעשרות אלפי שקלים ומכשיר טלפון נייד בעלות של 5,500 שקל.
על פי הנטען, לשם הוצאת רישיון יצרן נדרש מפעל מזון להציג תכנית אשר תאושר תחילה על ידי משרד הבריאות ולאחר מכן על ידי הרשות המקומית. רישיון היצרן הינו תקופתי ובעל מפעל מזון נדרש לחדשו מפעם לפעם. על מנת לחדשו, על בעלי המפעל להציג מצב תברואתי תקין בעסק, לעבור ביקורות ונטילת דגימות ועוד. ככל שמפעל מזון אינו עומד בתנאי הרישיון, משרד הבריאות יכול לבטל את רישיון היצרן.
בכתב האישום מפורט כי תפקידו של מפקח במחלקת שירות המזון הינו לבדוק את מפעלי המזון שתחת אחריותו, בין היתר, עליו לוודא כי הם פועלים בהתאם לחוק, שהמצב התברואתי בעסק משביע רצון, לדגום מוצרים ממפעלי המזון, לעמוד בקשר עם ווטרינרים עירוניים שונים, לערוך ביקורות תקופתיות (כאשר על רובן להיות ביקורות פתע) ועוד. בסמוך למועד חידוש הרישיון, על המפקח לתת המלצה לחידוש רישיון היצרן.
כתב האישום מייחס לנאשם מסכת ענפה של עבירות לקיחת שוחד ומעשי מרמה והפרת אמונים. בין היתר, במהלך תקופת עבודתו, הפך הנאשם את תפקידו לכלי למילוי צרכיו האישיים. הנאשם פעל לשם הפקת רווחים כספיים וטובות הנאה רבות תוך ניצול בוטה של עיסוקו, מעמדו, ויחסי התלות הטבועים בין מפקח לבין מפוקח.
בין היתר, כך נטען, הנאשם פעל לזירוז הוצאת רישיונות היצרן של מפעלי מזון מהם לקח שוחד; הנאשם נהג להתריע מראש בפני בעלי מפעלי המזון על הגעתו לביקורות "פתע" ולביקורים לצורך נטילת דגימות על מנת שייערכו מראש; הנאשם נהג להתריע על הביקורות הצפויות על ידי מנהליו על מנת שייערכו בהתאם ויעלימו ראיות המנוגדות לפעילות הרישיון ועוד.
בנוסף, במשך תקופה ארוכה מפוקח של הנאשם הפך אותו לכלי שרת במסגרת התחרות העסקית בינו לבין מתחרהו.
המפוקח פנה אל הנאשם וביקש ממנו כי יפעיל את סמכויותיו כמפקח נגד מפוקח אחר הקונה את סחורתו מהמתחרה.
במקביל, על מנת להגדיל את רווחיו, פנה הנאשם אל בעלי עסקים הנמצאים בתהליכי הוצאת רישיון והפנה אותם ליועץ מסוים עמו כרת הסכם לחלוקת שכר הטרחה.
בנוסף, ביקש הנאשם מחלק מבתי העסק תשלום בעבור "שירותיו". כמו כן, הנאשם נהג להגיע לבתי העסק המפוקחים וליטול לעצמו מהסחורה בעסק, ולעיתים אף להזמין מראש את המצרכים בהם חשקה נפשו, וזאת ללא ששילם על כך.
כפועל יוצא מהתנהלות הנאשם, במהלך התקופה הרלבנטית בכתב האישום, התקבלה תמונה בלתי מייצגת של המצב התברואתי של מפעלי המזון היצרניים, באופן שעלול לפגוע בבריאות הציבור.
הפרשה נחקרה על ידי יאל"כ (היחידה הארצית לפשיעה כלכלית) בלהב 433 שבמשטרת ישראל.
