שופטת בית משפט השלום ברמלה, רבקה גלט, גזרה חודשיים מאסר בפועל שירוצו בחופף לעונש המאסר של אסיר לוקה באוטיזם, שהורשע בעבירה של תקיפת עובד הציבור, לאחר שירק על סוהר לאחר שהיה כבול 12 שעות בידיו וברגליו. "יש משקל רב לעובדה שהנאשם לוקה באוטיזם", נכתב בגזר הדין, "ואת העבירה ביצע לאחר ששכב כבול למיטתו בידיו וברגליו על פני למעלה מ-12 שעות, כחלק מענישה בגין התרחשות אחרת… ולפי דבריו חש סבל בשל ריח ומגע שתן. משהוסברה הפרעת הוויסות החושי שהוא לוקה בה, ניתן להבין את מידת התסכול שחווה, אשר הובילה להתפרצותו".
השופטת שגם הורתה לנאשם לפצות את הסוהר באלף שקלים ציינה כי נדרשת התאמה של תנאי הכליאה לצרכים הייחודיים של הנאשם ובכך טמון סיכוי לשיפור התנהגותו, ומניעת אירועים כמו זה.
על פי כתב האישום המתוקן, מדובר בנאשם לוקה באוטיזם, אך מתפקד ברמה שאינה מוגבלות שכלית, ונושא כיום מאסר בן 7 שנים, מתוכן נותרו לריצוי כשלוש וחצי שנים. בהיותו אסיר בכלא ניצן, במהלך מסדר הבוקר, בעוד הוא כבול למיטתו בידיו וברגליו על פי החלטת קצין בעניין אחר, אמר לו מפקד האגף "בוקר טוב", ובתגובה ירק הנאשם על הסוהר ופגע בפניו.
הצדדים הסכימו ביניהם כי יש להטיל על הנאשם עונשים של מאסר ופיצוי, אלא ששוררת ביניהם מחלוקת עמוקה בשאלה האם ראוי כי רכיב המאסר יהיה במצטבר או בחופף למאסר הנוכחי אותו מרצה הנאשם כיום.
התביעה טענה כי מדובר בעבירה חמורה שכולה עלבון צורב עבור הסוהר, וכי הנאשם פגע ביכולת הסוהר לבצע עבודתו ללא פחד. מתחם העונש ההולם לשיטתה נע בין מספר חודשי מאסר ועד 6 חודשי מאסר. התביעה גם הפנתה לעברו הפלילי של הנאשם, וטוענת כי על פי חוות הדעת שהוגשו, הוא אינו סובל מבעיה קוגניטיבית.
מנגד, הסנגור, הפנה לגילו הצעיר של הנאשם, ולעובדה שהוא נושא כיום מאסר בן 7 שנים, זאת לאחר שבית המשפט העליון מצא לנכון להקל בעונשו שהועמד בתחילה על 10 שנות מאסר, מהטעם שהוא לוקה באוטיזם. עוד נטען כי הנאשם עצור מאז מרץ 2019 ובעצם שב"ס אינו יודע כיצד להתמודד עם צרכיו. כתוצאה מהעדר ידע, הנאשם נחשב כאסיר פסיכיאטרי, וננקטים נגדו צעדי ענישה מחמירים שהביאו לניסיונות אובדניים מצדו.
השופט גלט ציינה, כי היריקה בפניו של מפקד האגף, בשעה שבירך אותו בברכת בוקר טוב, יש בו כדי לפגוע בזכותו של הנפגע לשמירת שלומו ואף לגרום לו תחושת עלבון או השפלה. אולם השופטת הוסיפה כי לצד תחושותיו של הנפגע, מחובתו של בית המשפט לבחון את נסיבות ביצוע העבירה, ואת מידת אשמו של הנאשם.
"בהקשר זה, יש משקל רב לעובדה שהנאשם לוקה באוטיזם, ואת העבירה ביצע לאחר ששכב כבול למיטתו בידיו וברגליו על פני למעלה מ-12 שעות, כחלק מענישה בגין התרחשות אחרת… ולפי דבריו חש סבל בשל ריח ומגע שתן. משהוסברה הפרעת הוויסות החושי שהוא לוקה בה, ניתן להבין את מידת התסכול שחווה, אשר הובילה להתפרצותו", כתבה השופטת והוסיפה: "בנסיבות הללו, יש להכריע האם ישנה הצדקה להטלת מאסר בפועל במצטבר למאסר הממושך שעוד נותר לריצוי. לדעתי, בשים לב לכך שאף לדעת התביעה ראוי להטיל עונש בתחתית המתחם, התשובה לשאלה זו היא שלילית, ולא נדרשת הטלת מאסר נוסף כדי להביא את האינטרס הציבורי על סיפוקו".
________________________________________________
