שליחי וולט (wolt) שהפכו מוכרים לנו יותר ויותר בחודשים האחרונים, מוחים לאחרונה על הסכמי העסקה שלהם מול חברת המשלוחים.
בחוזה שהם חותמים מול החברה הם מוגדרים כעצמאים ומקבלים שכר כנגד חשבונית ועל פניו אין בינם לבין חברת המשלוחים יחסי עובד מעביד, והם אינם זכאים לתנאים סוציאליים. האם מדובר בחוזה מקפח?
האם אכן מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד? והאם מגיעות לאותם שליחים תנאים סוציאליים?
בית המשפט יכול שלא לתת תוקף משפטי לחוזה שכזה ולקבוע שהשליחים נחשבים כעובדים ולא כפרילנסרים. במקרים אלו יחויב המעסיק בתשלום הזכויות הסוציאליות למשך תקופת ההתקשרות.
השאלה האם קיימים או נעדרים יחסי עובד-מעביד, נידונה בבית הדין לעבודה לא אחת, ונקבעו מבחנים ברורים לקביעת מעמדו של העובד. בית הדין הארצי לעבודה כתב בעבר כי "יש לבחון את מהות היחסים שנוצרה הלכה למעשה, והכל תלוי במכלול הסממנים ועובדות המקרה הספציפי".
המבחן המקובל בפסיקה לשם בחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד, הוא "המבחן המעורב" שבוחן מספר פרמטרים שונים ביחסים שבין הצדדים. מבחן זה מכיל מבחן נוסף והוא "מבחן ההשתלבות שבוחן את מידת ההשתלבות של העובד בעסק.
כיצד נקבע גובה תשלום הזכויות הסוציאליות?
במקרה בו בית הדין לעבודה קובע שהתקיימו בין הצדדים יחסי עבודה, זכאי העובד לתשלום זכויות סוציאליות הנגזרות מגובה שכרו. הלכת עמיר, שנקבעה בשנת 2015, וקיבלה חיזוק נוסף מבית הדין הארצי כשנה לאחר מכן, נפסק כי הדרך בה יש לבחון את זכות העובד לתשלום תנאים סוציאליים נובעת מהכרה בו בדיעבד כעובד שכיר, במקרה בו ההתקשרות עמו נעשתה מהתחלה כעובד עצמאי, היא הדרך החישובית.
על פי שיטה זו , אם מצויים בפני בית הדין נתונים מוכחים שמהם ניתן ללמוד מה היה שכר העובד אילו היה מועסק מלכתחילה כעובד – יבוצע החישוב על פי השכר ה"שכירי", בתוספת כלל הזכויות המגיעות לעובד. כך, רק כאשר התוצאה תעלה על הסכום שקיבל העובד בפועל – יהיה העובד זכאי לתשלום ההפרש.
