שופט בית משפט השלום בעכו, עמית רוזינס, דחה תביעה לתשלום סך של מיליון שקלים, בגין נזקים שנגרמו לתובע, שהוא רופא, עקב הליך משמעתי שנוהל כנגדו במשרד הבריאות, אשר הוביל להתליית רישיונו לעסוק ברפואה למשך 3 שנים.
השופט רוזינס קבע כי גם אילו היה מקבל את טענות התובע, כי נפלו פגמים באופן ניהול ההליך המשמעתי, התובע ביצע עבירות חמורות.
נגד התובע, רופא במקצועו, הוגש כתב אישום בבית משפט השלום בעכו, אשר ייחס לו ביצוע עבירות של זיוף בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במספר רב מאוד של מקרים.
על פי עובדות כתב האישום, בעת שהתובע עבד כרופא עצמאי מטעם "מכבי שירותי בריאות", במהלך תקופה העולה על שלוש שנים, הוא ביצע רישומים כוזבים של ביקורי חולים, שלא בוצעו בפועל, בתיקים הממוחשבים של מטופלים, בהיקף שבין 60 ל-90 מטופלים ברבעון, במטרה לקבל תשלום עבור הביקורים, מקופת החולים.
התובע אף רשם עבור המטופלים, במהלך כל ביקור פיקטיבי שיצר, אבחנות רפואיות בדויות וכן הנפיק והדפיס מרשמים פיקטיביים לתרופות.
בגין כל ביקור פיקטיבי כאמור קיבל התובע מקופת החולים סך של 100 שקלים, וסך הכל, 217 אלף שקלים אותם קיבל התובע במרמה.
התובע הודה בעובדות כתב האישום כאמור, ובית המשפט הכריע את דינו והרשיע אותו בביצוע העבירות שיוחסו לו, על פי הודאתו והוטלו עליו עבודות שירות למשך חצי שנה, מאסר על תנאי וקנס בסך 100 אלף שקלים.
במקביל לכתב האישום, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות הגיש קובלנה משמעתית נגד התובע, בגין התנהגות שאינה הולמת רופא מורשה.
בעקבות כך התקיימה ישיבה של ועדה לפי פקודת הרופאים, בעניינו של התובע ולאחר שזאת קיבלה את טענות הצדדים בכתב לעניין העונש, המליצה הועדה להתלות את רישיונו של התובע לעסוק ברפואה לתקופה של 5 שנים.
למרות זאת, החליט השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, מתוקף האצלת סמכותו של שר הבריאות, לקבל את המלצת הועדה באופן חלקי, והורה על התליית רישיונו של התובע לעסוק ברפואה למשך 3 שנים.
התובע לא ערער על החלטת כבוד השופט סטרשנוב, אך פנה לשר הבריאות בבקשה לקיים משפט חוזר ולאחר שבקשתו נדחתה, פנה התובע בבקשת חנינה לנשיא המדינה, שאף היא נדחתה.
על פי התביעה שהגיש הרופא, בהתנהלות הוועדה נפלו פגמים חמורים. לדבריו, הוועדה הייתה אמורה לתת לו הזדמנות להתגונן ולטעון בפניה, לפני ההחלטה של השופט סטרשנוב.
עוד טען כי הדיון שנערך בוועדה התקיים בנוכחות בא כוחו, אך ללא נוכחותו שלו. בדיון הוחלט על הגשת סיכומי טענות לעונש בכתב ואכן, דו"ח הוועדה, שהמליץ על התליית רישיונו, ניתן לאחר סיכומים בכתב בלבד.
לשיטת התובע מדובר היה בפגם חמור בהתנהלות הועדה אשר מצדיק כשלעצמו את ביטול ההחלטה להתלות את רישיונו, שנסמכה על המלצת הוועדה. אולם, המעשים שביצעה הועדה כדי להתגבר על פגם זה היו חמורים הרבה יותר.
השופט רוזינס שדחה את תביעת הרופא ואף הורה לו לשלם 47 אלף שקלים הוצאות ושכ"ט עורך דין, קבע כי הממצאים והמסקנות של פסק הדין הפלילי שניתן בעניינו של התובע קבילים כראיות לכאורה בהליך התביעה הנוכחי.
"אשר לטענות התובע בעניין חומרת העונש", כתב השופט רוזינס, "המעשים שביצע התובע, התבצעו לאורך שנים, בהיקף רחב ביותר והם חמורים ביותר. לא זו בלבד שיש בהם פגיעה חמורה באמון הציבור במערכת הרפואית, יש להם אף השלכות עתידיות חמורות.
רישומים פיקטיביים בכרטיסים רפואיים עלולים להוביל לאבחנות שגויות, מתן טיפול רפואי לא מתאים, וכן עלולים לשמש כנגד החולים בהליכים שונים".
עוד הוסיף השופט: "נוכח כל האמור לעיל, גם אילו הייתי מקבל את טענות התובע, כי נפלו פגמים באופן ניהול ההליך המשמעתי, בהתחשב בכך שהתובע ביצע את העבירות החמורות כאמור, בכך שכבוד השופט סטרשנוב לא אימץ במלואה את המלצת הוועדה והפחית מהעונש המומלץ שנתיים, ובעיקר בכך שהעונש שקיבל התובע הינו ראוי ואף מקל, אין קשר סיבתי בין התליית הרישיון לבין ליקויים כאלה ואחרים, ודי בכך כדי לדחות את התביעה".
